מפחיד אותי שמרגיש לנו שאנחנו חודשים ביחד שבעצם עברו רק שבועיים. מה זה אומר?
שכבר מיצינו את עצמנו שהכל עובר כל כך לאט?
או שאולי זה בקטע טוב?
אני כל הזמן מפחדת. מרגישה כאלו אני לא ראויה בשבילך, כאלו אתה איתי רק כי עוד לא הכרת אותי לגמרי. וזה לא בגללך.. אתה גורם לי להרגיש הילדה הכי מיוחדת בעולם.
זה רק בגללי, ובגלל שאני מפגרת.
כל משפט שמישהו אומר לגבייך משנה לי את המצברוח. כל פעם שאני שולחת הודעה ולוקח לך זמן לענות אני דואגת.
מה הקטע....?
זה בכלל לא מתאים לי.
אני אוהבת אותך, כיף לי איתך, אתה מדהים. אז איך משתחררים מהקטע הדפוק הזה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
