זאת הכותרת הכי הגיונית שמצאתי למה שעובר לי בראש עכשיו. אני שוב נותנת לאנשים אחרים להשפיע עליי, למה אני מנסה לרצות את כולם?

הוא צדק שהוא אמר שאני עושה את זה. מפריע לי שיש אדם אחד שלא מרוצה לגבי משהו שעשיתי. אני ישר מרגישה צורך להצדיק את עצמי ולהרגיע את הרוחות כדי להיות בראש שקט. למה?

למה לעזאזל שכל אדם שמשהו לא טוב לו יגרום לי להתבאס או להיות עצבנית? למה אני לא יודעת פשוט לשים זין, להגיד שאני עושה מה שאני רוצה ולא אכפת לי מאף אחד?

אני אשכרה טסה עוד כמה שעות. כי אני רוצה, כי אני יכולה, כי אני משוחררת ואני בת 20 ובא לי לעשות דברים משוגעים וספונטניים, כי מגיע לי וכי אני לא חייבת הסבר לאף אחד חוץ מלעצמי. חאלס.

בא לי להעיף מהראש את המחשבות המפגרות האלו על מה כל אחד היה אומר, או מה היה קורה אם.

גם מציקה לי המחשבה שהייתי אמורה לטוס איתך, שחיכינו שאסיים ללמוד כדי שנוכל לנסוע לחופשה, אתה בכלל הכנסת לי לראש את הרעיון של לטוס עכשיו. אבל אתה כבר לא חלק מהחיים שלי, לגמרי לא. עד כדי כך שהסיכוי שאתקל בך דיי אפסי.

היום עשיתי טעות ממש ידועה וקראתי את השיחות שלנו, וואו איזה מילים כתבת לי, אשכרה גרמו לי לחייך למרות שאני יודעת שהן פחות רלוונטיות.

אני לא יודעת מה לכתוב יותר.......רק רוצה לחייך ולהעריך את מה שקורה סביבי כי הכל מדהים. החיים ממש מחייכים אליי.

כולם על הזין וזהו.