It's a little bit funny, this feeling inside

האמת שהכנסתי את עצמי לפה בכוח

כבר הרבה זמן שלא כתבתי פה

ולא הרגשתי שיש לי סיבה לכתוב

חופש גדול, ה-זמן לכתוב

ולא כתבתי

עבדתי

הייתי עם בת זוג שלי

עם חברה הכי טובה שלי פחות

סיבוך הא, סיבוך

השבוע יהיה לי לחוץ

אני רוצה לכתוב משהו עמוק

אני רוצה להתאים לשיר שאני שומעת, המרגש והמושלם הזה 

אני כבר לא בדיכאון

כבר אין לי דחפים

אני לא רוצה למות

ולא סובלת

אפילו מאושרת

אם כי, קצת מבובלת

הכל הלך :)

אבל רגע, מה זה פה גורם לי להחליק ?

זה סמרטוט? זאת בננה?

לא זה חרדות :(

שבזכותן אין לי מסע לפולין

אלו שגרמו לי לסוע עד לעבודה וישר הביתה

אלו שמונעים ממני ללכת לבית ספר

לעשות דברים יום יומיים

אלו שבזכותם מצאתי את עצמי בסוף היום במיון ! מקיאה ועם נוזלים בורידים !

אז הינה, הצלחתי! למצוא את החרא דבר בחיים ולירוק אותו החוצה לתוך החור הזה 

הישראבלוג שלי, שעדיין אין לא עוקבים קבועיים, ואין הרבה תגובות

גם בזמן שהוא היה פעיל! עם שירים ותמונות.

אני לא עוד ילדה עצובה בעולם,

אני בחורה שמנסה לעבור את המכשול האחרון שלה,

חרדות.

.