היא הייתה זונה. עוד זונה. עוד זונה שלא היה לה יותר מדי. עוד אחת
שמשלמים לה בסוף או שלא
משלמים לה בכלל.
היא פותחת להם את הדלת ומחייכת את החיוך הכי עצוב בעולם.
חיה בין סיגריה לסיגריה בין כוס קפה שחור דליל.
הם פותחים לה את כל הנשמה מסיימים ולא נועלים.
היא נשארת פצועה עם מליון מחשבות שהיא רק מנסה להשתיק.
כל סוטה מהמעמד הכי גבוהה יכול לבוא אליה
בלקסיקון אין לה את המילה לא.
היא חלמה להיות רקדנית בלרינה באולמות ענקיים בצרפת בפריז.
היא רצתה שיזרקו ורדים אדומים לרגליה ולא תחתונים רטובים.
רק אחד
לא רצה לקחת
הוא מחבק כשהיא מתפרקת
מרים כשהיא נופלת
יושב לצידה בשתיקה כשלפעמים אין צורך במילים
כשהמחשבות לא שותקות היא חותכת
את עצמה ואת הקירות
היא שותקת
היא תסניף עוד שורה ותבהה בקיר עד ה
לקוח הבא
הוא מנסה לעזור לה
הוא מנסה להרים
אבל היא פרורים
וקשה לחבר פרורים