~לואי~
באתי לצאת לאכול אבל צלצל אליי הפלאפון שג'סיקה הזמינה אותי לארוחת צהריים
פחדתי להרגיש אורח לא רצוי "זה בסדר מבחינת היילי ?"
-"כן , כן .. אל תדאג פשוט תביא את עצמך"
טוב, כנראה שהתוכניות שלי ילכו להשתנות ...
הגעתי לבית שלהם דפקתי על הדלת וג'ק הכניס אותי בחיוך רחב
ראיתי שולחן ערוך וג'סיקה בירכה אותי לשלום וקראה להיילי לבוא לאכול
ציפתי שברגע שהיא תרד לאכול היא תעשה פרצוף המום ותחזור לחדר
אבל לא ... היא דווקא חייכה ואמרה "היי"
התיישבנו , שמענו קצת על העבודה של ג'ק.
ג'סיקה הייתה אוהבת לזרוק בדיחות כדי לשעשע
שאלו קצת עליי והיילי הפעם לא שתקה היא כאילו באמת התענינה
"תגיד אם היילי תעבור לניו יורק אתה תשמור עלייה יפה , נכון ?" שאלה אותי ג'סיקה
"כן ברור !!" התפלאתי למה בכלל היא שואלת כאילו שהיא לא מכירה אותי
"רגע...מה זאת אומרת אם היילי תעבור ? אתם לא תבואו ? " היילי שאלה
"אני לא מכריח כלום , באמת שזה מה שאת רוצה .. אם תבואי אני יהיה מאושר מאוד אם לא ...זאת החלטה שלך" ניסתי באמת את השיטה של קולין והבהרתי לה שהיא לא חייבת כלום
"אוקיי" היא חייכה חיוך קל
משהו באמת השתנה בה מאתמול להיום , היא באמת הייתה צריכה את הספייס שלה ...
אני מודה כלכך בלב לקולין על העצות האלה שהייתי במלון קרוב והיא אמרה שאני יתן לה להבין שזאת החלטה שלה אבל אם היא צריכה משהו אני פה,זה באמת הרגיע אותה
"טוב,אבא ילך לחדר עבודה שלו אני ינקה פה ואת תלכי להעסיק את עצמך ואת לואי מצידי תכירי לו את ג'וש" ג'סיקה פנתה להיילי
"ג'וש? איפה הוא לומד ? אני צריך להכיר אותו ?" הסתכלתי על שניהם
"חחחח כן אתה באמת צריך להכיר אותו לפי השאלות האלה" היילי צחקה
")רגע תני לי רמז , הוא יותר קטן מהשכן שלך( זה שבן שלוש?"
"תלוי איך אתה מסתכל על זה" היא אמרה והתקדמה לחדר שלה
לא תאמינו כמה מלחיץ שהיא אמרה 'זה ג'וש' ובאה להוציא מישהו מתחת למיטה שלה
עד שקלטתי שזה היה האוגר שלה ...
"חחחח לא יכולת לומר פשוט שזה האוגר שלך?" צחקתי על הבהלה של עצמי
"קח" היא הביאה לי אותו ... אני חייב להודות שזה כיף שמשהו מתרוצץ לך בין הידיים
פתאום ראיתי תמונה של פוסטר שלי על השולחן הגדול שבחדר שלה
"וואייי !! מי זה החתיך הזה ?! " שיחקתי אותה כאילו אני לא מזהה את עצמי
היילי צחקה
"מה כאילו את מעריצה אותי ?"-
"אל תחמיא לעצמך ... מה שלא על הקיר סימן שהוא בדרך לפח"
"אהה... אווץ' " עניתי
"טוב , האמת היא שכן הערצתי אותך פשוט בגלל כל מה שהיה אתמול אז תלשתי את זה מעצבים"
"בקשר לאתמול...אממ מצטער אני יודע שלא הייתי צריך ליפןל עלייך ככה משום מקום" הייתי חייב להגיד סליחה
"זה בסדר " היא התיישבה על הכיסא
"תגיד ..." היא התחילה למלמל
"?" הרמתי את הראש מג'וש הקטן שרץ לי בין הידיים
"זה נכון שאם אני טסה לניו יורק זה בלי ההורים שלי?" היא שאלה
"לפי מה שהבנתי אבא שלך ייצטרך להישאר פה בגלל העבודה אבל הם יבקרו אותך מלא וגם לפעמיים את אותם" 
"אני לא ישקר .. אני באמת חשבתי על לעבור בחזרה לניו יורק"
"נוו ו.." הייתי סקרן לדעת מה היא החליטה
"הבעיה היא שחשבתי שזה יהיה עם ההורים שלי"
"אהה...מצטער , היינו צריכים להסביר לך יותר ברור" התבאסתי שהיא תצטרך לשכנע את עצמה מחדש
"אני לא רוצה להישמע דוחק אבל אני חושב שבאמת תהני שם בצורה אחרת ממה שאת רגילה..."
"אתה נשמע מורה שמנסה לשכנע אותי לצאת לטיול , זה מה שאתה נשמע" היא צחקה עליי 
"היילי , תכיני שיעורים מייד!!" ניסתי לעשות קול מורתי
ג'וש מיד קפץ ליידים של היילי
"אתה רואה אפילו ג'וש חושב שאתה נשמע כמו מורה " היא אמרה לי
"למה את חושבת ככה ?"
"תראה איך הוא ברח ממך..."
בלילה הלכתי שוב למלון חייכתי לעצמי שהכל הסתדר דיברתי עם קולין בטלפון היא שמחה לשמוע שהכל בסדר
אני פשוט שמח שהיא החברה שלי ולא מישהי אחרת
קמתי בבוקר בשעה מאוחרת הלכתי להתקלח ולאכול כשחזרתי לחדר ראיתי הודעה ובה היה כתוב 
"ג'סיקה : "אחריי שיחה ארוכה מאוד מאוד ... הוחלט כי היילי תעבור איתך לניו יורק נשמח אם תדבר איתנו על העיניין
את החיוך שהיה על הפנים שלי אף אחד לא היה יכול לדמיין
סופסוף היילי לא חושבת שאני איזה מישהו מוזר שמנסה לחטוף אותה ומבינה שאני רק בנדוד שלה בסך הכל
היא לא מפחדת יותר מהפירסום שלי
היא פשוט מחליטה לפתוח דף חדש ולהכיר את משפחת סלבסטר בפעם השנייה...
___________________________________________________________________________________________
אני יודעת שהיה קצת בלאגן בכיתוב היום 
אני מאוד מצטערת על זה , זה כנראה משהו שנתקע במחשב אני די בטוחה שבפרק הבא זה לא יהיה ...
מקווה שנהנתם :)
תגובות בהחלט לא יזיקו ;-)
יומטוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ללא גבולות דימיון