נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

השתי ימים היחידים בשבוע שיסמין הייתה צריכה ללכת לבית של דילן מתוך הארבעה ימים שהיא מטפלת בו היו לה מיוחדים.

האח  היחיד שהיה לה זה ג'ק , הוא לא בדיוק היה האח הקטן והמתוק , לכן היא נהנתה לבלות את הזמן עם דילן , הילד הקטן שאם אומרים לו אסור הוא ילמד מתישהו והוא לא יודע את זה מראש.

כמובן שלפעמים יש את המקרים הפחות מהנים , כמו התקפת קטשופ , כנראה שזה לא היה המקרה היחיד...

"ג'מין , ג'מין !! יש לי כבר שתיים !!" הילד הקטן קפץ מאושר כשהיא נכנסה לביתו.

"מה שתיים ?" היא נשמעה סקרנית.

"תעצמי עיניים..." הוא אמר והוביל אותה למרפסת.

"אוקיי" היא התקדמה בתמימות למרפסת מתיישבת על הרצפה.

"תעצמי חזק חזק !"הוא אמר.

"אני עוצמת חזק חזק" היא השיבה לו.

"קחי..." הוא אמר והניח את היד שלו בשלה , אחר כך הוא הוציא את ידו והשאיר שם משהו.

"תנחשי מה זה" הוא אמר.

היא התחילה להרגיש משהו מדגדג בידייה , לקח לה שנייה להבין שאלו ... "חיפושיות !!" היא צרחה בקולי קולות וקפצה.

"לא , לא . אל תפגעי בהם !!" הוא קפץ לחילוצן של שתי החיפושיות המבוהלות.

היא ניתרה לדלת השקופה של המרפסת בבהלה שהשתיים יטפסו עלייה ונתקעה במישהו.

"מה הולך פה ?" לוק אמר , אוחז בה כאילו הם חברים עם שיערו הפרוע ,עינייו המצומצמות, מכנס הטרנינג  וגופייה לבנה על גופו.

"זה..." היא לא ידעה מה לומר . היא אפילו לא ידעה שהוא נמצא בבית , והיא קפצה עליו כמו ילדה קטנה . היא די השתתקה.

"אני רק רציתי להראות לה את החיפושיות שלי ..." דילן הכניס אותן לקופסא הקטנה.

"חח אז אתה כן שומר אותם פה" לוק שיחרר את יסמין שנראתה לו כבר רגועה והתכופף אליו , משום מה הוא לא היה עצבני על זה שהעירו אותו משינתו.

"אל תגלה לאמא" הוא התחנן.

"אז נעשה עסק . אני לא אומר לאמא ואתה משחרר אותם לטבע שלהם . בסדר ?" הוא דיבר ברכות.

דילן נראה עצוב להיפרד משתי החברות הטובות שלו והוא הסתכל עליהן בעצב.

"נלך לבקר אותם ?" הוא שאל.

יסמין כל כך רצתה לחבק את הילד המתוק הזה אבל במקום זה היא עשתה מעשה אחר.

"כן , מתי שתרצה נלך לראות חיפושיות בחוץ, אבל הן רוצות חופש" יסמין אמרה והחזיקה בידו , מובילה אותו לחוץ הביניין .

כשיסמין ודילן חזרו הביתה , לוק לא חזר לישון , הוא הכין לעצמו קפה והציע לדילן ללכת להוציא את הלגו בחדר לבנתיים.

"שרדת את המסע בג'ונגל בלי ששום חיפושית תאכל אותך ? " הוא צחק תוך כדי שהוא בוחש לעצמו את כוס הקפה.

"זה לא אשמתי , נבהלתי" היא הודתה. 

"זה בסדר . רק פעם הבאה תצרחי בשקט" הוא חייך וחלף על פנייה לעבר הספה.

"סליחה בקשר לזה" 

"זה בסדר . רק צחקתי .היי , למה את עומדת שם ? בואי שבי"

היא התיישבה בספה מולו והסתכלה על הרצפה בתקווה שהיא לא תרים את פנייה ותפגוש בעינייו.

נשלחה לה הודעה בפלאפון.'עוד יומיים כולם בבית של לואי . תזמיני את החתיך שלך,אני רוצה לראות אותו!! - קארן'

יסמין גימגמה. "לוק , אני .. אתה , רוצה ..."

הוא הביט בה בעינייו האפורות והיפות ששיתקו אותה ולא הצליחה להוציא מילה."אני לא נושך" הוא אמר.

"מה ?" היא לא הבינה.

"למה את כלכך נלחצת לדבר ?" 

"אהה לא , זה פשוט כי שכחתי" היא שלפה .

"אה . אוקיי" הוא אמר והלך להניח את הכוס בכיור.

היא נשמה לרווחה על ההצלה שלה ועל התירוץ הטוב.

"אז... נזכרת ?"הוא קפץ על הספה שהיא ישבה שם ונחת לידה.

"אממ" היא התחילה להתבלבל עוד יותר.היא נסתה שלא להביט בו כדי להגיד את ההצעה . "עוד יומיים יש מסיבה אצל ידיד , באלך להצטרף ?" היא שאלה ואז רצתה להרביץ לעצמה על זה . "כאילו אם אתה לא עובד או משהו , רק אם אתה רוצה ..." היא ניסתה לכפות על המשפט הקודם. 'טיפשה ! ' היא אמרה לעצמה 'יש לו בטח מיליון דברים לעשות ואת סתם נדחפת ' היא לא ידעה מה לעשות.

"כן ,בטח . למה לא ..?" הוא חייך את החיוך הזה שלו.

"רגע , מה ??" היא פלטה.

"הרגע שאלת אם בא לי לבוא , לא ?" הוא נראה גם הוא מבולבל.

"אהה כן . סליחה אני קצת מבולבלת היום" היא מלמלה.

רגע המבוכה נפסק בשנייה שהם שמעו שתי צפירות מהחנייה למטה.

"נראה לי זו אמא שלי" היא קמה.

היא הלכה לומר לדילן להתראות ויצאה שוב לסלון. "אתה צריך לצאת לאן שהוא ? נקפיץ אותך" היא אמרה ללוק שלבש את הז'קט שלו.

"אני רק בא ללות אותך" הוא הסביר.

"לא יצא לי לומר לך , אבל תודה על כל העזרה עם דילן" הוא אמר במעלית.

"בכיף" היא חייכה.

הם יצאו מהמעלית לכיוון הרכב "טוב , ניפגש ? " הוא אמר.

"כן ברור" היא באה להמשיך ואז נזכרה.

"דרך אגב , אל תשכח ,  יום חמישי , בשש בבית של לואי סלבסטר" היא הסתובבה לשנייה לומר וחזרה לרוץ לרכב.

"בבית של מי ?!!" הוא נשמע המום אך היא רק צחקה בליבה ונכנסה לרכב.

"אני אף פעם לא אבין למה נועדו השעות תגבור..." נטלי התלוננה.

"לתגבר ?" היילי ענתה.

"יופי היילי . בוגר מאוד !" נטלי אמרה וכיסתה את פנייה המיואשות .

"חח נטלי , מה את רוצה ממנה ?" קארן צחקה.

"שתעביר לי קצת מהידע שלה במתמטיקה , בגלל הבורות שלי אני נשארת אחריי הלימודים"

"תביאי לי מהידע שלך באנגלית ואז נדבר , בכל מקרה , גם אני נשארת פה " היילי נשמעה גם מיואשת.

"יופי אתם פיטייות , עכשיו סתמו שנייה עם התלונות שלכן"

"מה עושה ?" נטלי ניסתה למצוא עיסוק.

"מחפשת איפה קונים נעליים ממש אבל ממש יפות" היא ענתה.

"אהה" לרגע החשק של נטלי עבר.

קארן הביטה לעבר נער שעמד עם שני חברים ליד פתח בית הספר. "אני הולכת לקנות לעצמי שתייה , מישהי רוצה?" היא שאלה את שתי הבנות.

"נסטי" - "תות בננה" השתיים זרקו.

"אוקיי , כבר חוזרת" היא אמרה ולקחה את הארנק שלה.

היא נכנסה לבית הספר וחלפה על פניו של אותו הנער. 

"תות בננה ונסטי" היא אמרה לאדם שמכר בקיוסק.

"ובקבוק מים" היא שמעה קול מוכר מאחורייה אבל העדיפה לא להסתובב.

היא שילמה, קיבלה את שתי הבקבוקים והלכה במהירות לצד השני , אותו הנער לא ויתר והלך אחרייה .

"היציאה בצד השני" הוא אמר.

"צריך משהו ?" היא הסתובבה.

"למה את מתחמקת ממני ?" הוא שאל.

היא לא ענתה והעדיפה להתקדם מהר בין המולת הילדים היוצאים מהשיעור האחרון שלהם ולהכנס לאחת הכיתות הריקות.

היא נדחפה בין עשרות ילדים בתקווה שיאבד אותה ביניהם ונכנסה לכיתה י' 3 .

היא התיישבה על אחד הכיסאות של התלמידים והביטה בלוח המקושקש.

"אני לא מבין אותך..." הוא עמד מאחורייה.

"זה קטע כזה אצלך לעמוד מאחריי אנשים במסתוריות ?!" היא נבהלה שהוא נכנס בלי שהיא שמה לב.

"אולי ..." הוא התיישב לידה וחייך.

היא לא רצתה לראות את החיוך הזה עכשיו , היא יודעת שהוא רק מנסה לקרר את האוירה אבל זה לא ילך לו.

"למה נכנסת לפה ?" היא שאלה.

"למה את נכנסת לפה ?" הוא החזיר אלייה את השאלה.

"כי זו הכיתה שלי" היא שיקרה.

"לא זכור לי שהיה כתוב על השלט י' 2 " הוא אמר.

"לא זכור לי שאני לומדת ב-י' 2" היא שיקרה שוב.

"בא לי פעם אחת להחליף בין השלטים של י'3 ושל י'2 כדי שהמורה למתמטיקה לא תיכנס לכיתה שלי" הוא ציטט אותה במדויק.

"זה לא סוטר" היא אמרה.

"אבל אחר כך י' 3 ירצו להרוג אותי ..." הוא המשיך לצטט אותה.

"אני מדברת יותר מידי ." היא מלמלה .

"אף אחד לא אמר שזה רע" הוא אמר.

"מאיפה אתה בכלל זוכר את זה ?!" היא רק עכשיו שמה לב שהוא ציטט לה במדוייק את מה שהיא כתבה.

"אי אפשר לשכוח שיחות איתך ..." הוא ענה לה.

"זה לא עובד לך"

"מה לא עובד לי ?"

"לנסות לרכך אותי , זה פשוט לא עובד..." היא הסבירה לו וקמה.

"אבל אני אפילו לא יודע למה אני צריך לנסות . מה קרה ?!" הוא לא ויתר וקם גם הוא.

היא התעלמה ממנו והתקדמה לעבר הדלת.

הוא מיהר לפני שהיא תצא "קארן בבקשה תעני לי" הוא תפס בידה לפני שהיא פתחה את הדלת.

היא שתקה לכמה שניות ורק הסתכלה על היד שלו "תפסיק לבקש ממני כל פעם להתעלות על עצמי , אני פשוט לא רוצה לומר וזהו" היא ניתקה את היד שלו ממנה ויצאה החוצה , הפעם בריצה.

"ואוו , אני מבינה שהיה חתיכת תור ..." נטלי אמרה כשהיא חזרה.

"כן" קארן אמרה והגישה להם את הפחיות שלהן.

"יאלה חברה , צריך להכנס למתמטיקה" נטלי קראה לקארן וכינתה אותה במילה 'חברה' שהן היו קוראות הרבה פעמים ככה אחת לשנייה מאז הגן.

"ואני בדרכי לבדי לאנגלית" היילי אמרה ונפרדה מהן.

"ואו זה היה ממש מעולה !" קורט המקליט אמר ללואי שסיים להקליט את השיר.

"תודה" הוא ענה.

"עוד כמה טייקים נראה לך אתה צריך לקחת ?" מרטי שהיה משמש להוצאת הדיסקים של לואי שאל את קורט.

"נראה לי שנסתפק בעוד שתיים ואז נשב לערוך" הוא ענה.

היום לואי היה במצב רוח טוב , הוא התחיל להתעודד והשחרור שנתנו לו לשבוע שלם בגלל החלטת הרופא השפיעה עליו לטובה.

הוא הלך לצד השני ושתה מבקבוק המים שלו הוא חייך לעצמו והתרווח על הכורסה.

"אני לא מבין מה כל כך קשה למצוא קול טוב של נערה" לואי שמע את מרטי אומר .

"פשוט לא מצאנו אחד שיתאים לשיר הזה" קורט הסביר.

הוא ראה את שניהם יושבים מיואשים וידע שהדבר הזה לא הולך להרוס לו את השיר שכל כך הצליח לו.

"אני אשיג" לואי קם.

"מאיפה תשיג ?" מרטי שאל.

"מה זה משנה לך , אני אשיג אל תדאגו לזה , מחר בתשע בבוקר יש לכם פה קול שני" הוא קבע.

מרטי וקורט הסתכלו אחד על השני המומים.

"משוחרר?" לואי שאל.

"אממ א..."מרטי החל לגמגם.

"משוחרר..." קורט מילמל.

לואי יצא החוצה ללימוזינה עם עוד שני מאבטחים שהצטרפו אליו ברגע שיצא מהביניין אל החצר הארוכה.

"מחר בתשע בבוקר תבואי לאולפן הקלטות , יש לי משהו לומר לך" לואי שלח בהודעה , הוא לא גילה לה עדיין מה הסיבה כי ידע שתסרב אבל הוא קודם כל רוצה להביא אותה לשם ואז כבר ישכנע אותה . בכל מקרה , הוא יודע עם מי הוא שר הכי טוב בהתאמה בזמנו החופשי.

"אין בעיה (: " נשלח . הסמיילי עבר מהפלאפון לפניו של לואי.

"הוא משוגע שהוא מחייך לפלאפון ?" אחד המאבטחים לחש לחברו.

"לא אחי . אני שמח , תנסה את זה בהזדמנות ..." לואי ענה למאבטח שלא ידע ששמעו אותו ונכנס ללימוזינה.

היי בנות . איך היה החג ? :)

אני לא ארחיב , אבל אתן יודעות לבד איך לעשות לי את היום . נכון ? ;-)

מועדים לשמחה ...