נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

"אז זו הבעיה איתך ועם דמי ? בגלל זה אתם כאלה מוזרים בזמן האחרון ?" ג'ק הסתובב בחדרו בזמן שג'ון מנסה להסביר לו למה הוא מתחמק לבוא למסיבה אצל לואי.

"כן . אבל תעשה לי טובה שזה לא יצא מפה , אני לא רוצה צרות"

"ברור ברור , ככה אתה מכיר אותי ?" 

"טוב . אז סיכמנו שאני לא יכול לבוא " ג'ון אמר .

"מה נראלך בנאדם ?! בגלל זה אתה תעצור את החיים שלך ? בגלל איזה נשיקה קטנה . נוציא אותך מזה ואתה בא כמו ילד גדול" ג'ק התעקש.

ג'ון שתק . ג'ק לקח את זה בתור שתיקה כהסכמה.

"צריך למצוא לך מישהי ומהר" ג'ק החליט.

"מה ?!" ג'ון קפץ ממיטתו של ג'ק.

"אחי , אתה צריך מישהי . אתה נעול עלייה מידי" גם הוא קם מכסאו.

הוא רק הנהן בשתיקה . יודע שזה מסבך מידי אבל זה מה שצריך לעשות . הוא לא מוכן למשוך את זה עד שהנרי יגלה ויפגע בה.

"תגיד ..." ג'ון נזכר.

"מה ?" ג'ק הפנה אליו את תשומת הלב.

"אתה מדבר איתי כאילו אצלך הכל בסדר"

"אני לא מבין" ג'ק הודה.

"אתה והיילי . אל תגיד שלא קרה כלום"

"בגלל ההורים שלה ? אנחנו מסתדרים" הוא ניסה לשכנע.

"לא . אני מדבר עליכם ובניכם , בקיצור כדאי שתבדוק את העיניין כי זה לא נראה טוב" הוא אמר ופנה למחשב.

"אני לא חושב שקרה משהו" הוא אמר בהחלטיות אך בתוך תוכו היסס. הוא באמת מרגיש מוזר בזמ האחרון , אבל מעדיף להכחיש.

"טוב . איך שבא לך" 

סוף שיעור היסטוריה סד אסף את הדברים ובא לצאת . הוא שמע את כל השכבה מדברת על המסיבה שהפכה לנושא השבוע.

האמת היא , שעם כל הירידות והמריבות הטיפשיות שיש לו עם אחיו , הוא לפעמים התגאה בו . בעובדה שהפרסום לא עולה לו לראש , ועם כל זה שאשר צועק עליו שזה ממש לא מכבד שהזמר הכי מפורסם בעולם יזמין ילדים מתיכון כלשהו למסיבה שהוא מתכנן לא היה אכפת ללואי.

"אתה לא יכול פשוט להזמין חבורות של מפגרים שיתנחלו אצלך בבית . אתה יודע כמה כבוד זה מוריד לך ?! בכלל העובדה שחצי מהבית ספר יודע את הכתובת שלך ויכול לראות אותך מחוץ לטלויזיה גם מוריד .הבנות לא אמורות לפגוש אותך , הם אמורות לחלום לפגוש אותך . אתה עושה שטויות לואי " אשר אמר .

"לא ממש אכפת לי . אם כבר אני מזמין איזה חמישים חבר'ה שלי למסיבה , אני לא חושב שיזיק לתת גם להם להשתחרר בסוף שבוע . זה לא שאין מקום בבית , נכון ?" הוא אמר בפשטות.

"אתה פשוט משגע אותי ! " אשר התעצבן , מה שלא ממש עיניין את לואי.

סד צחק מהשיחות שלהם , הוא באמת חשב שאחיו קצת מטומטם , אבל מה אכפת לו ? יש מסיבה.

סד כל כך שקע בהרהוריו עד שלא שם לב שמישהי נתקעה בו.

"סליחה , זה היה בטעות ..." היא מלמלה .

"רייצ'ל ?" הוא היה המום לראות אותה לבד . הוא חשב שהפעם ההיא בחדר האוכל היה חד פעמי.

"היי" היא אמרה וניסתה לברוח מהכיתה כמה שיותר מהר.

"רגע !" הוא קרא לה.

" כן ?" היא רצתה רק לצאת כבר.

"את באה היום ?" הוא שאל על המסיבה.

"אתה מדבר על המסיבה ?" היא שאלה.

"כן"

"לא נראה לי" היא ניסתה שוב לצאת.

"חכי רגע , מה יש לך ?" הוא לא הבין .

"כלום . אני פשוט לא רוצה לבוא"

"למה ?" הוא ידע שרייצ'ל חיית מסיבות ושוב היא הצליחה להפתיע אותו.

היא משכה אותו קצת הצידה "אין לי ממש עם מי להיות . אני יודעת שאני סתם אשב בצד"

"את לא !" הוא הרים קצת את קולו .

"אני כן , חוץ מזה שאחיך בטח מחומם עליי , אני שונאת להרגיש לא רצויה" היא הסבירה וסימנה בידה שינמיך את הקול.

"זה גם הבית שלי , ואת לא צריכה לשבת בצד תהיי איתי" הוא הסביר וגרם לה להסס."פשוט תסמכי עליי , בבקשה ממך תבואי . אני לא רוצה מסיבה משעממת"  למה הוא מתחנן אלייה ? הוא לא ידע אבל הוא ידע שמציק לו לראות אותה ככה . למה ? גם על זה הוא לא יכל לענות.

"אוקיי , אוקיי" היא אמרה ללא כל רצון.

"מעולה" הוא נתן חיוך גדול והיא החזירה ויצאה מהכיתה.

"היי יופי שבאת" לואי חייך.

"אז .. על מה רצית לדבר איתי ?"

"אולי את תוכלי ... אני צריך שתצטרפי בשיר שלי" הוא לבסוף אמר בלי לסבך מידי.

"מה ?! לא לואי , לא .." היא דחתה את ההצעה.

"נוו בבקשה , אני צריך את הקול שלך לשיר הזה"

"אתה יודע שאני לא שרה מול אנשים . אתה היחיד שאני סוג של מזמזמת איתו שירים"

"ואת מזמזמת אותם כלכך יפה ! אני צריך אותך לשיר הזה..." 

"לא , לא " היא קבעה .

"כן כן " הוא אמר. "אמרתי להם שאני מביא קול , אל תהרסי לי את ההבטחה"

"אז למה הבטחת , ידעת שאני לא אסכים"

"לא תעשי את זה בשבילי ?" הוא ניסה להשמע מאוכזב.

"די , עכשיו אתה עושה את זה בכוונה" היא ניסתה שלא להסתכל במבטו המתחנן.

"אוקיי , אוקיי !" היא נכנעה.

"יופי , ידעתי שתהיי מסוגלת"

"אם השיר שלך הולך לחטוף כתבה ביקורתית הכל באשמתך" היא 'הקדימה תרופה למכה'.

"מה שתגידי ... עכשיו בואי כבר" הוא ניסה לעשות את זה לפניי שהיא תשנה את דעתה.

"קחי" הוא שם על אוזנייה את האוזניות הגדולות.

"אז לפני שנתחיל ..." מרטי אמר "איך קוראים לך ?"

"קולין"

"אולי פשוט נעזוב אותם ?" ויקי הציעה בישיבת הבנות.

"לא ולא ! אני הולכת להחזיר להיילי הכי רע שהיא תוכל לקבל" תמר קבעה.

"אבל תמי ... כנראה שזו אהבה אמיתית" סוזי נסתה לשכנע.

"תשתקו ותחשבו על משהו"

"אי אפשר לעשות את זה בלי רייצ'ל" ויקי הודתה.

"לא צריך את רייצ'ל החסודה הזאת , אנחנו נעשה את זה לבד !" תמר התעצבנה.

"ואם לא נשתף פעולה ?" בל שאלה בהיסוס.

"בל מתוקה . את יודעת לבד מה יקרה ... את יכולה להחליט כבר עכשיו" תמר נראתה מחכה.

בל הצטמקה בתוך עצמה וישבה בשקט.

"יופי , כי נראה לי שיש לי תוכנית מעולה !" היא גיחחה.

"רגע , שמעתם את הקול הזה ?" ויקי קמה.

"בטח סתם חתול . מי יהיה בפארק הזה בזמן שכולם מתארגנים למסיבה ?" תמר שיכנעה.

"אם מדברים כבר על המסיבה . כולם לבית שלי ! צריך להתארגן בנות ..." סוזי קפצה באושר והארבעה הלכו מגינת הפארק.

"היי ריצ'ל , מה את עושה מאחוריי העץ , את לא הולכת להתאגן למסיבה ?" אחת המורות שהייתה די מעודכנת וחזרה באותו הרגע מישיבת המורים שאלה.

שהיא תגיד לה שהיא לא מרגישה צורך ? "אני בדיוק התקשרתי שיבואו לקחת אותי הביתה להתארגן" היא ניסתה להמלט מהסבר.

"אהה אוקיי . צריכה טרמפ ?"

"לא , לא . תודה בכל מקרה" היא ניסתה לברוח מהמקום.

היא לא רוצה להסתבך , גם ככה ועוד רגע ההתעטשות שהייתה לה הסגירה אותה לתמר והבנות ... היא אמורה לעשות משהו עם המידע ששמעה מהן ? או פשוט לשתוק ?

"חתיך בשעה תשע" קארן לחשה להיילי ונטלי ונראתה מתלהבת.

"היי בנות" יסמין נראתה מאושרת מתמיד ונחתה על הספה לידם.

בבית היו לבנתיים כמאה אנשים וזה עדיין לא נגמר ... כל דקה נפתחה הדלת ונכנס מישהו , המקום אורגן יפה ופשוט מדהים לכבוד המסיבה. היו החבר'ה שהתנחלו בבריכה ואלו שרקדו לצלילי הדיי ג'יי , היו את אלו שסתם פיטפטו בינהם בהתרגשות מתחת לכדור הדיסקו והאורות , כל הבנות באו הכי יפות שיכלו והשתוללו.

"היי . קארן בדיוק התחילה לעדכן אותנו בחתיך שעומד שם" נטלי סימנה עם הראש לכיוונו,כך שאף אחד לא יבחין.

יסמין רק צחקקה וקמה. "לאן היא הולכת ?" היילי שאלה.

יסמין דיברה ודיברה עם אותו החתיך שקארן הפנתה אליו את תשומת הלב והשלושה הביטו המומות אחת בשנייה.

"בואנה אחותי ... ממתי היא נהייתה כזאת זורמת ?!" נטלי צחקקה.

"זה רק אני או ששניהם מתקדמים לעברנו?" קארן שאלה .

"היי בנות . תכירו , זה לוק" היא אמרה ונשמיתהם של השלושה נעתקה.

"היי" הן מילמלו ולא הורידו ממנו את העיניים.

"זו קארן , נטלי והיילי" היא הצביעה על כל אחת בתורה.

קארן סימנה ליסמין שיש להן דיבור רציני אחר כך ויסמין רק גיחחה ואישרה , נו הרי ברור שהיא לא תוכל להתחמק גם ככה.

"נחמד להכיר" הוא חייך ואז השלושה רצו להתעלף.

"בוא אני יעשה לך היכרות גם עם לואי והשאר"

"אני לא חושבת שהוא צריך היכרות עם לואי" היילי אמרה והחמישה צחקו.

"חח היא צודקת" הוא אמר. "איך הכרתם והוא ידיד שלכן ?" הוא התעניין.

"משום מה הוא החליט להזמין את כל השכבה" קארן אמרה.

"אהה נחמד מצידו .." לוק התפלא.

"חוץ מזה שהיילי .." נטלי באה לומר.

"עשתה בייביסיטר לבת דודה שלו פעם" היילי המשיכה את המשפט ונטלי נזכרה לשתוק.

"חח אוקיי" הוא ציחקק.

"שלום לכן סנוביות , אני יכול לבקש לחצי שנייה את החבר שלכם ?" ליאו שאל.

"צריך משהו גבר ?" לוק הסתובב.

"כן , לואי ביקש עזרה עם להרים שולחנות ודברים . ישמצב אתה עוזר ?" ליאו ביקש.

"כן , כן . ברור " הוא אמר "היה נעים להכיר " הוא נתן חיוך והלך אחריי ליאו אל מחוץ לדירה.

"אוו מיי גאד ! אמרת לי שיער חום עיניים אפורות , לא אמרת חתיך בצורה מעלפת !" קארן קראה ברגע שהוא הלך.

"חחח היית צריכה לראות את קארן , היא הייתה צריכה להסדיר את הנשימות בשביל לדבר" נטלי אמרה .

"יסמין , בואי דקה !" ג'ק ביקש.

"השיחה הזאת לא נגמרה מותק " קארן קבעה ויסמין קמה בצחקוק לעבר אחייה.

"ג'ון , יסמין אמרה לי שדמי עדיין לא הגיעה חוץ מזה שאתה צריך להצמד לפצצה שהבאתי לך אז תפסיק לרטוט" ג'ק אמר לג'ון כשהם ישבו על כיסאות הבר.

"אחי . תביא משהו טוב" הוא אמר לברמן.

"אתה ממש לא הולך לשתות הלילה" ג'ק החליט.

"אני רוצה לשחרר את הראש" ג'ון אמר.

"לשחרר את הראש ולמצוא את עצמך מתנשק עם דמי . לא , סיכמנו שאתה מתרחק" הוא הסביר.

הברמן הגיש לו כוס . "תחליף לבירה שחורה" ג'ק אמר והברמן פלט אנחה.

"ג'ק , אפשר לדבר איתך דקה ?" רייצ'ל עמדה מולו ומול ג'ון.

"לא" הוא אמר בהחלטיות.

"ג'ק , זה דחוף !" היא ניסתה .

"אחי , ישמצב זה באמת חשוב..." ג'ון ניסה לעזור לה.

"שאני אזכיר לך את המסיבה האחרונה שרצית בה 'דקה לדבר איתי ' ? " 

"ג'ק , זה ממש לא בקטע כזה . זה חשוב" היא ניסתה שוב.

" עם כל כמה שהייתי רוצה להיות נחמד אלייך , יש גבול . ואת עברת אותו ממזמן ..." הוא קם וג'ון אחריו.

"מה אתה מסתכל ?!" היא הוציאה את העצבים על הברמן.

"איפה הילד שביקש בירה ?" הוא התבלבל לרגע.

"הלך" היא אמרה והתיישבה.

"אוחח" הוא נאנח שוב וחזר לפינתו.

היילי קמה לעבר ג'ק וראתה מישהי נמרחת עליו בזמן שהוא נמנע מלגעת בה.

"אפשר להפריע ?" היא התיישבה לידו.

"תמיד" הוא אמר וסימן 'הצילו !'

גם היא הייתה קצת כועסת על זה " היי מתוקה , מה השם שלך ?" היא פנתה אלייה בנחמדות קודם.

"ויקטוריה" היא ענתה.

"אכפת לך ?" היא סימנה לה לזוז ממנו.

"למה ? מי את בשבילו ?" היא שאלה כאילו בתמימות ובחוצפה.

"חברה שלי" הוא ענה לה חסר סבלנות במקומה.

"יש לך חברה ?!" היא נשמעה המומה.

"כן . בערך מה שאני מנסה להסביר לך עשרים דקות !" עצביו פקעו והיילי גיחכה.

"סליחה , אני הולכת ..." היא שיחקה אותה תמימה והלכה.

"מה מצחיק אותך כל כך ?" הוא עלה עלייה.

"חח הנואשות שלך ... תפסיק להיות עדין מידי לבנות, מישהי נצמדת אלייך אז תטיס אותה מההתחלה"

"אני מצטער על זה" הוא אמר " היא פשוט הייתה כמו עלוקה" הוא הרגיש רע שהיא הייתה צריכה לראות מישהי אחרת נמרחת עליו.

"זה בסדר , אני הולכת אל הבנות רק באתי לראות מה איתך" היא חייכה ונתנה לו נשיקה קטנה על השפתיים.

הוא לא נתן לה לברוח כלכך מהר ומשך את הנשיקה. 

"חח אתה משוגע ." היא אמרה בשנייה שהיא הצליחה להתחמק מהשפתיים שלו.

"לא , לא נו..." הוא מלמל וניסה להצמד בחזרה.

"פעם אחרת" היא צחקקה והלכה לרחבה.

ג'ון ירד מעמדת הדי ג'יי אל ג'ק בזמן שליאו מפקח שם.

"הילדה הזאת פשוט יכולה להרוג אותי ..." ג'ק נשך את שפתיו.

"חח אחי , נהנה , אה ?" ג'ון צחק וקרא לברמן.

"בירה שחורה" הוא אמר.

"והפעם בלי משחקים ..." הברמן הזהיר והלך להביא את הבירה.

ג'ק וג'ון הסתכלו אחד על השני צוחקים.

והברמן מיהר להביא לו את השתייה.

(~יסמין~)

"באלך לצאת קצת ?" לוק אמר בקול לתוך אוזני כדי שאשמע טוב בין כל רעשי המוסיקה.

הנהנתי ויצאנו לחצר הענקית , הסתובבנו קצת בשתיקה .

החצר הייתה ריקה מאנשים , כולם נכנסו לצלילי הדיי ג'יי שג'ון החליט לקחת עליו פיקוד עד סוף הערב.

"מה שלום דילן ?" הייתי הראשונה לשבור את השתיקה.

"בסדר , אפילו מעולה בזכותך" הוא אמר.

העיניים החודרות שלו , נראו אפילו נוצצות יותר מול אור הירח.

"איך בלימודים ?" הוא שאל .

"מעולה . איך אצלך ?" אמרתי בלי לשים לב.

"חח מעולה . בייחוד לאור העובדה שגמרתי אותם שנה שעברה" הוא הזכיר את הפרשי הגילאים בינינו.

"אופס , סליחה . שכחתי" הפכתי קצת לאדמדמה אני מנחשת.

"זה בסדר . אפילו הטעויות שלך מתוקות" הוא חייך חיוך מקסים.

"אפילו ?" נסתי להגיע לסוף דעתו.

הוא לא ענה . רק תפס אותי בעדינות במותניי וקירב אותי אליו,

אפו עבר על שיערי ואני הרגשתי לחץ באוזניים.

יותר מידי קרוב , כאילו גופו בוחן אותי.

"את רועדת" הוא לחש לתוך אוזני.

מה יכולתי לענות ? זה היה נכון , לא שלטתי בזה , הרגשתי כאילו כל תנועה שאני יעשה תבלוט.

לא עניתי . המשכתי לשתוק...

(~היילי~)

"אני הולכת דקה להביא משהו ללואי" אמרתי בקול .

"ככה ? מול כולם ? יש שם צוות צלמים" סד אמר.

"אז אני אביא לקולין " הרמתי קצת את הקול להתגבר על המוסיקה.

"למי ?" השלושה צרחו.

"קולין !!" צרחתי שישמעו יותר טוב. הם הנהנו בראשם ויצאתי מרחבת הריקודים.

אני לא באמת התכוונתי ללכת אל לואי או קולין , הייתי חייבת להשיג את ג'ק , העיניין שבזמן האחרון אני מרגישה שהרבה בנות נצמדות אליו הציק לי . גם ההודעה שבסופו של דבר הבלגתי עלייה ואז העיניין עם המישהי המוזרה הזאת ...רציתי לראות אותו ושהוא יחייך ויגיד לי שהכל בסדר , הייתי חייבת אותו לרגע.

ראיתי אותו . רגע , לא . זה לא יכול להיות ...

הוא עמד שם והתנשק עם מישהי בלונדינית.

כל מה שפחדתי ממנו - קרה.

הרגשתי סכינים , הרגשתי פתאום בובה למשחק , הרגשתי כאילו ג'ק הוא מה שהיה מההתחלה וסתם השלייתי את עצמי בעיניין שהוא מדהים למרות העובדה שהוא מדרגה ראשונה בבית הספר.

ראיתי רק שנייה מהנשיקה , כי ברגע שראיתי אותה היא גם נגמרה.

"היילי..." הוא אמר.

לא אמרתי כלום , זלגה דמעה על לחיי ,הרגשתי כל כך רע . כל כך !

התחלתי לרוץ , לא יודעת לאן , רק לברוח משם.

שמעתי את הצעדים שלו רצים אחריי , אבל בגלל שהוא איבד אותי קצת בין האנשים הוא היה במרחק והייתה לי הזדמנות למצוא מקום לברוח אליו.

עליתי במדרגות במהירות וכנראה שהוא שם לב לזה , נלחצתי שהוא ישיג אותי אז עליתי במהירות ונכנסתי לחדר הכי מוכר לי.

נעלתי אותו מיד ונשענתי על הדלת.

החדר הזה , שהייתי גרה פה כשבאתי כל כך תמימה לניו יורק, שאחריי שעזבתי עזבתי גם את החדר. מתי שנלחמתי להשאר עם הדבר שבגד בי הרגע.

החדר שכל כך אהבתי ופתאום רציתי אותו בחזרה כי יכולתי להסתגר בו כשרע לי.

"היילי , תפתחי לי" שמעתי אותו נוקש מאחוריי הדלת.

לא עניתי . אין מצב שאני יענה.הרגשתי מספיק בטוחה מאחוריי דלת נעולה מכדי לפחד לייבש אותו.

הוא המשיך לנקוש "היילי תפתחי אני רוצה לדבר איתך" הוא אמר שוב.

ושוב - לא עניתי.

"היילי בחיים שלי לא ביקשתי ממך משהו , נכון ? עכשיו אני מתחנן , תפתחי לי" הוא ניסה 'לבזבז' את אפשרויות התחנונים שלו. 

הבנתי שלשמוע את התחנונים שלו לא יעזור לי,אני חייבת לעשות משהו ולנסות שלא להתייחס.

זכרתי שהחדר היפה הזה מרוהט בכל דבר שאצטרך , אז עלה לי רעיון.

יש לי פה מקלחת , ארון מלא בבגדים ומיטה . את שאר הדברים אני לא יצטרך לבנתיים , המקלחת והמיטה הם יותר מה שתפסו לי את העין.

פשטתי את השמלה ונכסנתי להתקלח נתתי לטיפות להוריד לי לכלוך מהלב.

"את מתקלחת בזמן שאני מדבר איתך ?!!" הוא נשמע המום וכועס.

נסתי שלא לשמוע , ידעתי שבכל זמן שהוא שומע את זרם המים מהחדר הוא מבין שאני לא בדיוק מתכוונת להקשיב לו. ניצלתי את העובדה ולקחתי את הזמן עד שיימאס לו.

אחריי רבע שעה שלמה יצאתי בהרגשה קצת יותר טובה, נכנסתי לחדר ארונות שתמיד הרגיש לי כמו קניון קטן ולקחתי שורט קצר מאוד  וגופייה . כל עוד אני לא מתכוונת שאף אחד יכנס לפה , לא אכפת לי להתלבש ככה.

"היילי . אני מצטער שהיית צריכה לראות את זה אבל תני לי לדבר איתך" שמעתי מהצד השני.

הוא משוגע ?! הוא רבע שעה מאחוריי הדלת ?? חשבתי שהוא יתייאש וילך ואני אוכל ללכת לישון אבל כנראה שהוא נותן לדבר הזה להכאיב לי עוד ועוד.

'אני לא הולכת לבכות כמו ילדה' שיננתי לעצמי בראש , למרות שהוא כבר ראה את אותה הדמעה , אני מבטיחה לעצמי שזאת תהיה האחרונה לגביו.

"אתה יכול להסביר לי גם ככה" כתבתי על פתק והשחלתי מתחת לדלת.

" די , לא ..." הוא אמר " אל תגידי לי שאת הולכת לדבר איתי בפתקים" 

לא עניתי .

"את יודעת שהייתי מסביר לך גם מאחוריי דלת , אני פשוט לא רוצה שכל העולם ישמע את זה . זה בינינו , תני לי לדבר איתך" הוא ניסה לשכנע.

היססתי לפתוח אבל אז הלבוש שלי הכריע , לא רציתי שוב ללכת להחליף בגדים ומה שבטוח זה שאני לא יתן לו להכנס כשאני בבגדים האלה.

"חשבת על הסבר בזמן שהתקלחתי ? מעניין עד כמה משכנע הוא יהיה הפעם , מצטערת שחשבת לשווא אני לא הולכת לשמוע תירוצים . אני אשמח אם תעזוב את הדלת אני רוצה לישון . לילה טוב" כתבתי את המכתב האחרון לדעתי והשחלתי שוב , לא היה אכפת לי שעקצתי קצת . לא הפעם.

"מה הולך פה ?" שמעתי קול אחר.

"היילי סגרה על עצמה ולא מוכנה לצאת" ג'ק הסביר.

"מה , למה ?" זה היה כנראה לואי לפי הקול.

"די מסובך . אני מנסה להסביר לה אבל היא לא רוצה לצאת . היא אומרת שהיא רוצה לישון" ג'ק דיבב אותי.

שמעתי שוב דפיקות , מתי הם יעזבו אותי ?! התעצבנתי.

"היילי , תני לי רגע להכנס" שמעתי את לואי . ללואי לא יכולתי לסרב , חוץ מהעובדה שזה הבית שלו . רציתי לפתוח לו אבל קצת חששתי.

"ג'ק לא נכנס אחריי , תני לי להכנס" הוא ביקש. לא הייתה לי ברירה , קמתי לעטוף את עצמי בשמיכה הגדולה ופתחתי את הדלת לאט.עמדתי אחרייה כי לא רציתי לראות אף אחד , רק רציתי שהוא יכנס יגיד מה שהוא רוצה ויתן לי לחזור לישון.

"תודה" הוא אמר וסגר אחריו.

לא שפחדתי שג'ק יכנס , אני יודעת שהוא לא יכנס בלי רשותי ועוד אחריי מה שלואי אמר , אבל ליתר ביטחון נעלתי. זה הרגיש לי תמיד בטוח יותר.

"קרה משהו ?" לואי התיישב על המיטה. זה לא טוב כמתיישבים על המיטה , זה סימן שבאמת מתכוונים לשיחה ארוכה.

"לא קרה כלום" ניסתי לקצר את זה.

"משהו ביניכם ?" הוא ביקש לדעת.

"כן" עניתי ללא רצון.

"אוקיי אני לא יתערב אם את לא רוצה" הוא קם.

"תודה" מלמלתי.

"את מתכוונת לישון פה היום ?" הוא רצה לוודא.

"אם לא יפריע..." לא חשבתי ליידע אותו כי הייתי עצבנית , אבל עכשיו ידעתי שאני חייבת.

"ברור שלא ! אפילו נחמד מצידך , נראה שהחדר די התגעגע אלייך" הוא חייך .

"גם אני אליו" חייכתי גם , טוב לא ממש חייכתי . אבל בפנים.

"טוב , אני אודיע לאמא שלך שאת נשארת פה ללילה . לילה טוב " הוא אמר ויצא.

ניחשתי שלואי יסביר לג'ק שאני מנסה לישון וככה כנראה היה.

בסופו של דבר נכנסתי בין השמיכות החמות , לא רציתי טלויזיה או מחשב , נרדמתי לצלילי המוסיקה שבקומה הזאת נשמעה חלשה ונרדמתי לתוך שינה עמוקה עמוקה.

-

היי בנות , מה שלומכן (: ?

כמו שאמרתי לכן כבר , החופשה די פינתה לי זמן מכל הזמן העמוס של הלימודים , שמתם לב לקצב הפרקים ?!

אני חושבת שאת שאר הזמן אני אפנה לעבודות (שיש לי יותר מידי לזמן קצר) ואשאיר אותכן קצת במתח .

אז מעניין אותי ... מה אתן חושבות על הפרק החדש ? על לוק ? על מה שקרה עם היילי וג'ק , אתן חושבות שיש לו הסבר צודק ?!

ואיך החופשה ? עוד מעט חג שני בעצם מחר בערב אם אדייק , מרגש נכון ? ^_^

אז אשמח לתגובות כי קצת -הרבה נתתי על הפרק הזה , וכרגיל כל תגובה עושה לי את היום ואפעם לא תזיק נוספת (:

לילה טוב ! (אצלי אפילו בוקר :O )

נ.ב-התמונה די לא קשורה אבל היא יפה ושכחתי לחפש אחת :P