נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

לארגן  את כל הבית לשבת עם אחי הגדול ,

כולל שטיפה ,

כולל הכל כדי שאמא תבוא והכל יהיה מוכן אחריי יום לימודים (קצת התחלפנו בתפקידים).

ואז כשהיא באה להגיד לה :"את יודעת שיוסי(שם בדוי) שטף?"

ואז לקבל את המשפט "כל הכבוד לו , ואת למה לא עזרת ? מסכן , צריך לעשות הכל ואת לא עשית כלום"

אווץ' דבר ראשון. דבר שני - שתיקה . 

לא יודעת מאיפה בא לי הדבר הזה שכשאני יכולה לתרץ אני פשוט שותקת , אולי אני שומרת את הכלי הזה לפעם הבאה , ואולי אני מאמנת את עצמי לשתוק גם כשאני רוצה לדבר. אני חושבת ששתיהם . לבנתיים אני ישחק אותה צדיקה ויקרא לזה "מתן בסתר"