נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

אז יופי , איזה התרגשות באויר - סוף לימודים שאומר חופש , בלי מבחנים \ שיעורי בית , בלי מישהו שכל פעם יעיר לך , לישון עד מאוחר ...

"איזה כיף , עוד מעט סוף שנה !" חברה שלי מילמלה בהתרגשות כשהביטה ביומן.

החזרתי חיוך מאולץ.

"מה ? את לא שמחה ?" היא לא הבינה את חוסר העיניין שלי בדבר.

אחר כך נפל לה לבד האסימון.

אבל זה לא שאני לא שמחה לסיום הלימודים , תמיד לקראת סוף הלימודים הרחתי את הקיץ. העיניין הוא מה שיהיה אחריי הקיץ.

זו הייתה הבחירה שלי , ועם כל הדברים הטובים תמיד יבוא החלק העצוב קצת.

חבורה של 14 חברות אמת , כששלוש מהן הן הכי הכי קרובות ואחת מהן כמו אחות , אם לא - יותר.

נקשרנו כל כך מהר , בשנתיים הפכנו לחברות אמת וגילתי שיש אנשים שאני יכולה להתחבר איתם כמו כפפה ליד.

כמה שניסו לשכנע אותי לא לעזוב(בדרכים מקוריות ומוזרות)... , אומנם רק שנתיים שאנחנו מכירות , וכבר שנתיים שמנסים לשכנע אותי להשאר , כי כולם ידעו שפה זו רק תחנה זמנית בשבילי.

אני חושבת שהם מבואסות ועצובות כבר יותר ממני.

אז הנה , עוד מעט אני עוברת לפנימייה מחוץ לעיר , עם אף אחד שאני מכירה ,אחזור בערך פעם בשבוע הביתה ואולי אני אצליח לשמור על קשר לעומת הקושי , אולי רק עם אחת טובה מאוד ואולי בכלל לא . אולי.

בכל מקרה , לפי הספירה לאחור של בת דודה , נשאר לי עוד 25 ימים (לא כולל שבתות) להעביר איתם.

אחריי זה , אלוקים גדול.

חופש גדול שמח שיהיה לכולם :)