נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

הרגע הזה שאת נזכרת שאת מתגעגעת לאדם שמותר לפתוח מולו.

אדם שלא יודע כלום עלייך אבל בעצם יודע הכל.

כזה שלא תפגשי לעולם וכל מה ששפכת נספג במקום שלא ידוע לך.

שברגע שיש לך חשק להגיד משהו את פשוט תגידי , את לא תנסי להשאיר רושם טוב ולפחד שיאבד.

לדעת שיש מישהו שתמיד יהיה מוכן להציל אותך אם כמעט תפלי מהגשר אך לא יוכל לעשות זאת.

הקסם הקטן בלתת ללב שלך להיות המרכז , בלי משחקים והתרשמיות.

דבר שכזה קיים ? אני מתגעגעת או מצפה ?