נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

שוב אני פה. צוללת אל השעות הקטנות של הלילה.

עכשיו אני פה, מפחדת לבזבז רגע במקום שלי חלילה.

יודעת שיחלוף הלילה ואיתו גם החלום, 

הגיוני ששוב אני חולמת שאני בבית, בלי חששות...

עוד כמה שעות ולא אבין, איך זה שהייתי פה ולא תפסתי את הקירות? איך שוב הרשיתי לעצמי לצאת מהחופש שאליו אני רגילה? ככה, מציגה כאילו אין בעיות.