נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

טוב. מצאתי זמן של בערך 20 דקות לכל היותר בזמן שהדוד יתחמם, לכתוב לכם. (סוף סוף!)

רק רציתי להוציא קצת מהרהורי ליבי...

כן.

הסיפורים תקועים, לא ממשיכים, מתבטלים להם ברשימה הצדדית בלי תוספת פרקים וכ'ו. לגמרי!

שלא תטעו, זה לא משבר כתיבה מעצבן (שכשהוא קורה הוא באמת מעצבן) וזה לא שנמאס לי לכתוב. אני מקווה שגם זה לעולם לא יקרה.

העיניין הוא כמו שבטח שמעתם ממני כבר הרבה זמן. חוסר בזמן ואמצעיים.

אני לא מוצאת לי את השעה-שעתיים לשבת לכתוב פרק בימי חמישי! (שבהם אני מגיעה הביתה ויכולה לבקש מאחי את המחשב)

אומנם אני כל השבוע בפנימיה כותבת קטעים קצרים דרך הפלאפון או סתם לעצמי בפתקים וכ'ו... אבל אני לא מצליחה למצוא את הזמן (והמחשב) לכתוב בו.

למה אני חופרת לכם ככה?

הנה הגיע שלב ההחלטה. הוא תמיד מגיע.

במקום לכתוב פרק מתי שאני יכולה ולהעלות לכם את הבא בתור אחריי חודש ככה שתשכחו כבר איזה סיפור אתם קוראים עלתה לי החלטה. קצת מעצבנת בטח אבל איכשהו היא הכי טובה לכולנו.

כל פעם שאני אוכל לכתוב פרק אני יכתוב. אבל אני לא יעלה אותו.

אני אתקדם בסיפור ואגמור אותו ואז אני אעלה פעמיים בשבוע פרק.

אני מאוד מקווה שבמשך חופשת פסח אני אספיק לכתוב לפחות 4 פרקים שלמים\ בחופשת פורים. ככה שהחופשות יתנו לי זמן בעז"ה.

אחחח חופש ולכתוב. נשמע לי פתאום כמו פנטזיה חלומית לרגע.

טוב! לפניי שאני אתחיל לפנטז על החופש הגדול אני אסגור את הפוסט הזה.

אשמח לתגובות בנושא. מבטיחה להשתדל לענות לכולם בפירוט.

זאת אומרת אם נשארו לי קוראים בכלל :O

שבוע מבורך 3>