נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

ואוו אני חייבת להיות אמיתית עם עצמי

פתאום היה לי פרץ של רצון לחזור לאותו המקום הזה,

לדבר עם חברות שלי על הבנים לשמוע אותם מרכלים על מי מתאים למי, לקבל הודעות של אדם שבאמת יודע להצחיק אותי ולחייך, סתם לקפוץ ולרקוד בידיעה שאף אחד חוץ מחברות לא בסביבה, לצלם תמונות ולהתעסק בפלאפון מבלי להתחשב באמירה של 'עידן המסכים'. לבלות!

"המילה בילוי באה מהמילה בלוי" תמיד אני שומעת אותך אומר את זה גם כשאתה לא בסביבה דואג לי

אני יודעת שכל כך פחדת שאני אתרחק מהשיגרה כי זה מביא את האדם למקומות רחוקים..

והנה, פשוט בלעתי את הרצון הזה בשקט ולא התקדמתי מהר מידי, אני באותו המקום מאמינה בדרך שלי גם כשקשה והיא נראת לא מועילה ומשעממת במיוחד, אני פשוט יודעת שיום יבוא ואני אשמח שלא רצתי לגעגוע או לשחיה בתוך ים של חיבה ותשומת לב,

זו לא אני. זו כבר לא הדרך שלי. אני כל כך ארצה אבל לא יעשה את זה. אני יעמוד על העקרונות שלי גם כשאני מהרהרת לגביהם כשקשה.

קשה לי לעמוד נגד כוח המשיכה! קשה לי למנוע מעצמי דברים טבעיים.

אבל אני יעמוד בזה, אני אומרת לכם שאני יעמוד בזה.