נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

ג'ון גרין היקר,

לא יודעת איך להגיד את זה בצורה מדהימה ודייקנית להפליא כמו מעריצה שלך כבר שנים כי אני לא.

זו חברה קרובה שלי שנידנדה לי לקרוא ספר שלך וכל הזמן התעצלתי כי היה לי ניתוק קטן-גדול מעולם הספרים עד שהיא החליטה שהיא תקנה לי שני ספרים שלך ליום ההולדת.

את הראשון שקראתי קראתי כל פעם קצת.

א. כי לא רציתי לגמור אותו.

ב. כי הבנתי שאם אני רוצה באמת להתחבר אליו אני צריכה לתת לעצמי הפסקה למען  ספיגה של כל כמה עמודים ולא לדחוס כל כך הרבה דברים מדהימים בבת אחת לראש שלי. אחרת אני לא באמת אקלוט אותם.

כשסיימתי אותו כמובן בכיתי, כי כל הזמן הזכרת לי את הדבר הגדול ביותר שניסתי לקבור כבר תקופה וכאילו אמרת "בואי נדבר עליו" אבל זה היה בסדר, זה הרגיש נורא ובסדר. כי שוב נוכחתי לדעת שכולם נהיים דכאוניים לגבי זה פה ושם.

היו לי כל כך הרבה פילוסופיות, הבנות, רגעי אומץ מול האמת שבסוף אמרתי לעצמי - זה חייב להיות מסוג הסופרים שמצליחים כל כך חזק רק פעם אחת.

השבת התחלתי לקרוא ספר אחר שלך.

הוא בכלל לא היה באותו הסגנון ואם אפשר להגיד הייתי מאוד צריכה להיות דקדקנית בשביל למצוא את הרמזים הקטנים, אהבתי את זה. הצלחת לסחוף אותי שוב לעלילה.

אני מרגישה עם כל ספר שני כמו ספר הרפתקאה ניסיון לגלות לפי הדברים הקטנים והחבויים. אבל לא את העלילה. את הסופר.

ומצאתי נושאים כל כך קטנים ומוכרים שהייתי יכולה בטעות לעפעף עליהם שנתנו עוד צל של הוכחה לגבי המחשבות שלך.

בספר הראשון הזכרת סופר של ספר אדיר (ככה לפחות הצגת אותו) אבל הסופר לא היה כמו הספר קסום ומתוחכם, הוא היה האמת היא די מאניק

ועכשיו אני אודה בזה, דווקא ציפתי לזה. לכך שהוא יהיה לא צפוי.

הספר רק נותן תמצית של האדם, חלק מאוד קטן מהחיים שלו וממנו עצמו, מיליונית מהאישיות שלו ככה שאם הספר היה לא צפוי אל תנסה בכלל לצפות את אישיות הסופר. הוא יכול להיות ממש חסר הכלה. אין לי ממש דרך להסביר את זה חוץ מלמי שמבין את זה.

בכל מקרה, גרמת לי להרבה תהיות, לתשוקה לשאול ולחקור וכמו שמחנכים אותי לא לפחד לשאול למרות כל הניגודיות והטבע, וכן זה היה נחמד לרגע לצלול לשם והיה נחמד לרגע להתמקד במשפט יותר משתי דקות והיה נחמד לדעת שיש מי שמוכן לדבר על ה"מעבר" ומי שיגיד לך שאתה לא באמת שאלת את עצמך מספיק ולעולם גם לא תשאל. יש מי שיוכיח אותך על הבריחה ומי שיזכיר לך שזה בסדר לתהות.

אז פשוט תודה.

תודה שידעת להחביא בין הבדיחות אישיות ובין השאלות עולמות ובין הספרים אדם מדהים,

אבל אני לא באמת יודעת כי אני לא מכירה אותך כמו שאתה לא באמת מכיר את עצמך

אבל אני יודעת שנתת לי שאלות לשאול ולא לענות ואני מודה לך על זה.

בהערכה  - אני.

נ.ב-לא סיימתי את הספר השני.