נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.
"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת." |
| 7/2014
תשובות לשאלון השבועי
לתקשר עם המתים- בא בחשבון?
לא תודה.
האם את מאמינה שלאחר מוות בעולם הפיזי, הנשמה "מתבוננת מלמעלה" על הקרובים אליה?
לא רק מתבוננת. זה משעמם.
יהיה משהו, אבל לא רק התבוננות.
האמת היא שקראתי בספר שהאמונה שלנו שיש חיים אחריי המוות היא פשוט כי קשה לנו לשאת מחשבה אחרת של חוסר שליטה, של אבדון. אבל אני עדיין מאמינה בזה.
אם מישהו ’הולך לעולמו’, את נוהגת לחשוב שתפגשי אותו לאחר המוות?
תלוי.
את מאמינה בגלגול נשמות? מה היית בגלגול הקודם?
לא מאמינה.
אבל אם הייתי, זה היה אי שם בשנות השמונים. לא ארחיב יותר ;)
בגלגול הבא תחזרי כמשהו אחר, בעקבות השפעות מהגלגול הזה?
אפצ'י. מה .?
את מפחדת מהמחשבה שהמוות יכול לארוב לנו בכל מקום?
לא בטוחה שאני מפחדת.
הכנסתי לעצמי לראש 'וואלה, אני יכולה למות גם עוד חמש דקות אם תהיה פה תופעת טבע או טעות מטומטמת או סתם איזה טיל (אוי, בימים האלה יש משקל למילים האלה) או אנערף.' וזה לא כל כך מפחיד כשאתה חושב אוקיי נכון. אני יודע שזה יכול לקרות. והמוות הוא לא תעלומה גדולה שצריכה לקבע את החיים שלנו באיזה סבל נוראי של מחשבות על מה יקרה.
"הכל צפוי והרשות נתונה"?
שום דבר לא צפוי.
ועם כל המשפטים של "את יכולה לעשות מה שבא לך" לא. הרשות לא כזאת נתונה.
הכל זה צירופי מקרים?
כן כן! חשבתי על זה רק אתמול. פולוסופיה ארוכה וכיפית אבל לא נפתח את זה פה.
לפי שלמה ארצי: "הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק...", מסכימה?
חה. תעיינו קצת ברשימות הצדדיות שלי ותקבלו תשובה :)
ולבסוף... אנחנו ננוח בקבר. או ש...?
זה לא באמת חשוב.
היי, (כמעט) מאושרת, כבר אמרתי לך פעם כמה אני מעריצה אותך, נכון?
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ללא גבולות דימיון