נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

מידי פעם, לרוב בלילה,

אני עוצמת עיניים ומשוטטת לי במקום האישי שלי,

מרגישה שם כמו במקלט בעל קירות ממים,

תמיד זורם, תמיד קיים, לפעמים ממוחזר וכל כך שקוף ולא יציב.

חלל שחור עם נקודות צבעוניות וחסרות צבע,

יש שם אדם מסויים שתמיד נמצא,

יש שם שמש עוטפת ולא מעיקה,

יש שם חורף רטוב, מרעיד ומקרר ולא בוצי בעל שמיים אפורות

יש שם מילים אמיתיות ללא סתירתם,

יש שם חיוך ללא מאמץ,

יש שם קושי מצמיח אהבה ללא נטירה,

יש שם אומנות ללא חוקים,

יש שם ריקוד ללא צעדים.

ויש שם אותו

יש שם לימודים וחברים ללא לחץ מדכא,

יש שם לילות של שינה עמוקה ונשימות שקטות ללא פחד

יש שם הופעה מחמיאה ללא מחשבה רבה,

יש שם עבודה ללא מלחמה על המקום שלך,

ויש שם אותו. ללא אף השמטה.