נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

כואבת לי הבטן ממך, 

לא הצלחתי לישון אתמול בלילה, נרדמתי מאוחר מידי וקמתי מוקדם מידי בבוקר.

לא רציתי עוד לשכב במיטה אבל הכרחתי את עצמי כי בגללך אני גם לא אשן עוד הרבה שעות.

חלמתי דברים מוזרים, חלמתי את כל מה שלא שייך לי אצלי ביד ואיך אני מרוצה מזה כי אני יודעת שזה מה שיש לי.

נזכרתי איך קמתי למציאות דברים פחות עגומה, למציאות שלנו מתוך חלום בלהות והתעצבתי שהחלום לא אמיתי.

אתה קולט? הזוי...

אני בתור עובדת מצטיינת, מעבירה את ההדרכות שלי בכשל כי במקום להיות כל כולי בתפקיד כמו תמיד, אתה תפסת את כל המקום של הדמיון שלי, של הרעננות, אפילו של הפחדים. ואני עוד צריכה לעשות תפקידים בסדר גודל, כאלו שציפתי להם, כשאתה שם בראש מפריע לי.

לא היה לי תאבון הרבה זמן ופשוט הכרחתי את עצמי לאכול.

זה מטופש מאוד, כי אם ככה אני צריכה ללכת, לא? אבל אני לא הולכת... כי זו לא אשמתך, זו לא אשמתי, זו מציאות שאני צריכה להחליט אם לבחור.

תדבר איתי היום, תדבר בכנות בבקשה.

אני רק צריכה כמה שעות של ראש נקי ממך, אני מקריבה כבר יותר מידי רגשות.

אני רוצה לא לכאוב. אני מפחדת.

רק תהיה ברור לי יותר שאדע בין מה למה אני בוחרת.