חחחחחחח סתם

איך אני אמורה להתחיל את שנה הבאה כשאיבדתי כל אמון במערכת הזו והיא איבדה כל אמון בי; כשחצי מהמורות שלי הן קטנות, מגלומניות ובעלות בעיות ביטחון עצמי שלא יביישו את עצמי של כיתה ט'. בכלל, אני לא בטוחה איך אני אמורה להתמודד עם העולם הזה. אני לא יודעת מה אעשה בחיים. אני לא יודעת איפה. אני לא יודעת מה לעזאזל רוצים ממני ואני לא יודע למה

אני בעיקר לא יודעת למה

אני צריכה ללמוד לחיות בשבי ולהיות מאושרת

?

כי אני לא מסכימה לזה

לפחות בצבא ברור לי שלא אהיה. הגיע הזמן להתחיל להילחם על זה גם

מישהו יאמין לי אם אספר שאני הולכת ללמוד פאקינג מחצית שלישית בגלל מתמטיקה?!?!?!?!?!?!?!?! **(עריכה 20.6 14:42) לא

אני הולכת לבלות את כל שארית חיי בהתנצלויות שקריות והסתייגויות מזויפות בפני ה"ממונים" עלי כשהם אלו שחייבים לי התנצלות? והם תמיד יהיו כל כך פאקינג עיוורים שהם לא מסוגלים לראות שום דבר חוץ מהתחת והאגו המזויינים שלהם? אני הולכת להשתעבד לגברים לבנים בחליפות ולנשים הקטנות והמטומטמות שלהם? אני אמצוץ לכולם בשביל כסף כדי להתקיים? 

פחחח בחיים לא (אני פשוט לא הולכת לחשוב על הדברים האלה עד עוד שנה בדיוק)

המטרות שלי בחיים: (לא לפי סדר!!)

- להיות מאושרת ובריאה

- להיות שלמה עם עצמי ועם ההחלטות שלי

- להיות שלמה עם השדון האהוב שלי

- לא להשתעבד עד כמה שאפשר

- להשתמש בכסף כאמצעי וכמה שפחות

- לשחק את המשחק (אך ורק) כשצריך

- לא להרוס אף אחד, לא לשנוא יצורים (שאני מגדירה כ)אנושיים

- לא לשרוף גשרים

- לא להיאחז.

- לזרום

עריכה 20.6 14:42

אוי מעיין טיפשית אולי תזכרי שגם אנשים הם בני אדם

היום הבסטיז לכאורה עשו לי סטינק איי כשיצאתי ביציאה מוזרה על חברה שלהן מהשכבה. בנות בגיל העשרה אני מתעבת את הקיום שלכן (מלבד בערך 7 מכן) ונשים מעל גיל העשרה ובכן אני אוהבת מקסימום 20. הברמנית בעבודה סיפרה על איך בחטיבה היא התנקמה במישהי שלכלכה עליה ואני רק חשבתי על הפעם ההיא כשלבשתי צעיף צבעוני ויפה וכל הבנות ה'מקובלות' בשכבה בכיתה ה' באו אלי ואמרו לי שהוא יפה ואז אמרו לשתי הכביכול חברות הכי טובות שלי דאז שהוא מכוער ושאני מטומטמת וחסרת טעם שהאמנתי