לא נסעתי איתו ולמה בעצם חזרנו ולמה בעצם נתקפתי בפחדים האלה ולמה בעצם אני יוצאת מאיזון ולמה בעצם לא ללכת לוויפסנה של השבועיים עכשיו אין זמן אף פעם לא יהיה ולמה בעצם שאשמין אם אעבוד בטוני וספה ולמה אני הולכת יחפה עד שהרגליים שלי משחירות ולמה לעזאזל יש לי רק 20 ש"ח בבנק כרגע למה לו ריד כל כך מזכיר לי את האהוב שלי
*
התחלתי להשיב מלחמה. כשערס צעיר בחן אותי בלי בושה (המסלול הקבוע של עיניים-ציצים-גוף-ציצים-עיניים) הערתי לו "על מה אתה מסתכל?",ענה "מי מסתכל עליך תראי איך את נראית" אז המשכתי בדרכי לא אחרי שהצבתי מולו אצבע דקה ומשולשת. נתקלתי בו שוב כשעה לאחר מכן, הוא הפנה את כל גופו לצד השני. הרגשתי את השחרור, משמע, הרגשתי איך זה דיכא והגעיל אותי כל הזמן הזה. אז
אני מתחילה פרוייקט של לרשום על הקיר באותו רגע את ההטרדות המיניות שאני עוברת על בסיס קבוע. בכל פעם בה זה 'סתם' יהיה מבט מפשיט-מצהיר-כוונות אצייר עיניים או פרצוף. בקרוב ברחובות ת"א והסביבה! (כדאי שאדפוק עוד כמה לורדים מארטא)
*
חוץ מזה הרגשתי זורחת בהופעה שלהם, במיוחד בגלל ה'נציגות מטעמי'. אני אוהבת את כולם
חוץ מזה 2# התאהבתי בפלורנטין ונעבור לשם אבל אחרי ש: 1. נתייצב כלכלית (מרקר+בולד+שני קווים מתחת) 2. אסיים עם לחץ הבגרויות והלימודים של שנה הבאה
טוב אני עייפה ויש לי טיפול כינים לקיים אלב אכב אלב אכב אלב אכב לעולם לא תדעו!!! ביי