שלום לכל תלמיד/ה מיסודי ועד תיכון!
אתם כולכם יודעים מה זה הלשנה, נכון? כאילו, לספר משהו למישהו למרות שאתה לא אמור...
ו"דיווח"? המורים כבר ניסו להסביר לכם שזה בסדר גמור לספר להם על משהו שלא עניינכם? כאילו, ההסבבר שלהם זה ש"אם זה יכול לפגוע במישהו זה בסדר לספר! קוראים לזה דיווח, לא הלשנה!" זה דפוק לגמרי.
כי ברצינות, אף אחד מכם מעולם לא שמע מוה אומר "תודה שדיווחת לי", נכון? הם אולי לא אומרים "תודה שהלשנת לי", אבל עדיין זה סופר-דבילי!
למרות שאני בטוחה שכולכם חושבים שזה מה-זה דבילי להלשין, כי אז ברור שכל הכיתה תסמן אותי כלוזרית או מה-שלא-יהיה.
וגם אני חושבת ככה. כלומר, להלשין על זה שהמורה לא הגיעה לכתה ושכל הילדים צורחים ועושים שטויות (כמו תמיד) יהיה סתם וכל הילדים יצעקו עלי ורק יחרפנו אותי יותר...
אבל...
למזלי, יש לי חברה בכתה, שכשהיום לא הגיעה המורה לשיעור, החליטה יחד איתי שנצא לספר. למישהו.
אז בהתחלה יצאתי, בכוונה "להלשין", אבל אני מוכרחה להודות, שקיבלתי "רגליים קרות" (בעברית: השתפנתי) וחזרתי עם אזהרה, שאם הם לא יסתמו מיד אני אלך להלשין והם מיד התיישבו. כמובן שזה לא החזיק הרבה ומהר מאוד הרעש חזר.
אז בסוף היא ואני יצאנו, ועוד "חברה" שלנו* באה איתנו והלכנו למזכירות, ושם פגשנו את המנהלת שאמרה לנו ללכת למורה לספורט/עוזר המנהלת והוא אמר לנו לומר לכל הכיתה שנבוא אליו.
וכשהגענו חזרה לכיתה ואמרנו להם הוא אמר לנו, הם כמובן התחילו לצעוק וזרמו מהכיתה בריצה...
ודי נהנו בשיעור חינם שקיבלנו!
והדבילים האלה אמרו לי בהפסקה ש"בסדר שאמרתי הפעם, אבל שפעם הבאה אני לא אלשין שוב"! חבורת דבילים!
טוב, אז רק ילד אחד דביל במיוחד אמר את זה, אז מה? זה עדיין סופר צבוע!
קיצ-קץ: להלשין? צריך בשביל זה אומץ, כן. ולא היה לי כזה לבד. אז חברה שלי עזרה לי.
אני ממש לא יודעת מה הייתה הפואנטה של כל זה.
נסו לחשוב. תודיעו לי אם תמצאו אותה, טוב?
-כותבת הבלוג המלשנית שלכם...
*בשביל להבין למה התכוונתי ב"חברה", תסתכלו על זה: הפוסט הראשון שלי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
