בראש שלי הכול נשמע יותר טוב

הכוכב שלי מסתובב בתוך מסלול שחוזר על עצמו שוב ושוב. אני נמצאת על הכוכב שלי ועומדת על הקצה, אבל לא מצליחה ליפול. 

כולכם מסתכלים עליי, כולכם רוצים לגרור אותי למסלול שלכם, אבל לי יש מסלול משלי. 

והמסלול שלי ארוך וישר, אין פניות במסלול שלי. אין בו מאמץ. 

יש בו קוצים, והם חושפים את הדמעות שלי. יש גם פרחים, והם מאירים את השמחה שבי.

 אבל במסלול שלי הפרחים נובלים, והקוצים לא. 

אני מתהלכת כך בעולם שלי, לבד, כי למסלול שלי אין כניסה. רק הפחדים מצליחים להיכנס, רק הפחדים מצליחים לשתק אותי.

פעם חשבתי שנוכל ללכת ביחד. פעם קיוויתי שתרצה ללכת איתי. אבל אף אחד לא רוצה ללכת ביער מכוער, מלא קוצים ואבנים.

ואני מבינה למה, כי כולם רוצים לרוץ בשדה, כי אין דאגות בשדה. 

אז אני מתפללת שיום אחד אמצא מסלול בין הכוכבים, למעלה. אני ארחף בין האורות, והראש שלי יהיה צלול, נטול מחשבות. 

בין הכוכבים לא יהיה לי אכפת שאני לבד. בין הכוכבים לא יהיה לי אכפת אם לא תבינו. כי אתם למטה ואני למעלה

וזה כל מה שרציתי להיות.