אני פשוט כ ל פאקינג יום פה ואני פשוט לא מעדכנת, זה לא שאין לי זמן-יש לי פשוט לא יודעת אין לי מה לכתוב.
החיים שלי כל כך משעממים, אבל בכל זאת בואו אני יספר לכם קצת על מה שקרה לי במאה שנה של עדכנתי
הרזתי הרבה, הגעתי בערך ל53 ואז עליתי והגעתי ל57 ושוב ירדתי ל55 ובקיצור המון עליות וירידות ועכשיו אני משהו כמו 55.5. החוסר ביטחון שלי עדיין קיים ומעולם לא עזב אותי, אני פשוט מסתירה אותו, אני מראה ביטחון אבל בעצם כל מילה שזורקים לי נכנסת לי ללב ואז שאני מגיעה הביתה אני פשוט בוכה. הבית ספר התחיל ובאתי אליו באופטימיות ובניסיון להשתדל יותר ולנסות להשתפר באנגלית למרות שאני בהקבצה א׳ (אבל בציון עובר של 55).
קשה לי אני מרגישה לבד למרות שיש לי חברות סביבי. החברה הכי טוב שלי שאני אמורה להרגיש איתה הכי בנוח אני פשוט לא מצליחה לספר לה מה שעובר עליי, אולי זה נובע מזה שהיא מצליחה בכל מה שאני לא? ואני פשוט מרגישה אפס לידה? יכול להיות....
אני מרגישה קצת צביעות סביבי, כמה חברות שהם לא באמת חברות...
אני מרגישה חברות אמת שאוהבות אותי מהלב.
אני מרגישה עצב
אני מרגישה כעס
אני מרגישה חלשה...
אני מרגישה שאין לי למי לפנות ולמי לספר הכל
אני מרגישה מטומטמת
שנואה
לא אהובה מספיק
צומי
לא בא לי לפרסם את זה בכלל
נ.ב מתחילה שוב דיאטה רצינית ממחר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
