ומה אם אגיד לך שאני יודעת שאת בדיכאון.
ומה אם אגיד לך שאני כועסת עלייך.
ומה אם אגיד לך שבחרת את התיזמון הכי גרוע בעולם.
ומה אם אגיד לך שעכשיו קשה לי, לא קשור אלייך, ואני צריכה אותך, ואת לא שם.
ומה אם אגיד לך שבחרת בדרך הלא נכונה, וכמה שאני מנסה להשמע אופטימית - אין לי שום מושג איך להוציא אותך ממנה.
ומה אם אגיד לך שאת עושה רע רק לעצמך. ולי. ולה. ולו.
ומה אם אגיד לך שזה קשה, גם לי וגם לה, לראות אותך ככה.
ומה אם אגיד לך שמה שהרבה יותר רע, זה לדעת שאת לא משתפת אותי בזה.
ומה אם אגיד לך שאני רוצה שתביני.
ומה אם אגיד לך שלפני שסיפרת לי, לא ידעתי אם אני בכלל רוצה להיותת חברה שלך.
ומה אם אגיד לך שאני פשוט לא מבינה אותך, למרות שאני רואה עלייך דברים, ופשוט לא אומרת, אני לא יודעת מה את חושבת.
ומה אם אגיד לך שאני לא אומרת לך אותם, כי אני יודעת מה תעני.
ומה אם אגיד לך שאני רק רוצה ממך שתרצי לספר לי, אני לא עודת ללחוץ עלייך.
ומה אם אגיד לך שאני אוהבת אותך.
האם אז תעני לי?
ומה אם אגיד לך, שיש לי כל כך הרב יותר מידי להגיד לך, ואני פשוט לא, כי אני לא יודעת איך להגיד את זה .