יש לי מטרה, פשוט עד שיהיה לי כח להגשים אותה, אני אשכב על הגב, ואחלום.

טוב אז חרטתי...

אבל זה היה אחרי שכבר הפרפר נמחק טוב? אל תהיו עצבניים עליי!

**************

מה לעשות שהחברות הזאת, במבט לאחור - נועדה להכשל.

כל הזמן רבנו.

את צריכה ילדה אחרת, לא כמוני.

ילדה שאין לה בעיה מלחיצה אחרת כל יום.

ואני  - טוב אני צריכה חברה שלא תהיה כמוך, שלא תסמוך על זה שאני יבין רמזים, לא תהיה מוכנה לספר לי משהו - ואז תעלב שלא הבנתי את הרמז.

אני כל כך מצטערת. אבל אין מה לעשות.

תגידי לי את איי פעם הרגשת שאף אחד לא מבין אותך, ושאין לך שום דבר לעשות עם זה, חוץ מלבלוע?

ברור שהרגשת ככה, למה אני בכלל שואלת.

ובאמת שכואב לי הלב, ויש לי את כאבי הבטן המיוחדים האלה שיש לי, רק כשאני באמת באמת מפחדת מהעתיד, ועצובה, ומלאת חרטה, אבל בעיקר מפחדת.

בכל אופן, אני לא ידעתי שזה הוא, עד שכבר התחלנו לדבר.

לא הסכמתי לדבר איתו בהתחלה  - תאמיני לי...

אבל זה היה כל כך קשה...

אני זוכרת שאמרת לי, מילה במילה - " כל הקטע הזה שלל ה "אוי הלכתי לחתוך או ואטאבר של ילדים לא משפיע עליי כבר ולא השפיע עליי".

זאת הייתה הבעיה בחברות שלנו.

את, מצידך, עברת כל כך הרבה, ואני יודעת. אבל ככה נקודת המבט שלך השתנתה עליי.

אז הנה כמה דברים שרק רציתי לענות לך על הדברים שאמרת לי אתמול, שגרמו לי להבין איזה כישלון מראש הייתה החברות הזאת:

- אני ממש לא מאמינה שככה את חושבת, שאני מנסה לעשות דברים כמו שאת חשבת שהוא עשה. את חושבת שאני עושה דברים כדי לגרום לך להרגיש רע. מצטערת שאת מרגישה רע מהתוצאות של הפגיעה העצמית שלי הוד-מלכותך.

- אני ממש לא מאמינה שאת חושבת שאני נהנית מלחרוט. רק מוכיח עד כמה אתלא מכירה אותי, ולעולם לא תכירי. וזה למה? כי אני כל כך מצטערת לומר לך את זה - במיוחד עם כמה שאני אוהבת אותך - את ממש, אבל ממש שקועה בעצמך. מבחינתך - אם יש לי בעיה, אני צריכה לשכוח אותה - כי הבעיות שלך ראשונות בתור. ואם לך יש בעיה וגם לי? שאני אפילו לא יחשוב על טיפ טיפה להתרכז בשלי... הלווו! אה כה ולא הסקתי את זה בעצמי, הXBFF שלך אמרה לי את זה.

- אני כל כך מצטערת שכשישבנו בבצפר, ושאלתי אותך אלף פעמים מה קרה ואת אמרת "כלום" למרות שידעתי שמשהו קורה, לא המשכתי לשאול. למה אני כל כך מצטערת? אה כן, כי את כועסת על זה שלא ניסיתי חזק יותר!

- נמאס לי שאת ושבת שהכל אני עושה בגללך. שדיברתי איתה בגללך, שדיברתי איתו בגללך, שאני חורטת כדי לגרום לך להרגיש רע. סלימה שאני מנפצת לך את האשליה. אני דיברתי איתה כי יש לה קטע כזה  -היא מתעניינת בבעיות שלי ורוצה לעזור, מה חבל שלא יכולתי לספר לה אותן בגללך. דיברתי איתו כי שנינו הרגשנו שאנחנו חייבים לדבר, לא יודעת, או שהוא רצה לנקום בך כמו שהיא הרעילה לי את המוח שהוא יכול... ופחדתי לדבר איתו  בגללך. ואני חורטת ופוגעת בעצמי, בגלל שרע לי, סליחה.

טוב יש עוד אבל אין לי כח לכתוב כי אני שקועה בעצב טוטאלי.

אז רק שתדעי, "BFF" יקרה, שהחיים לא סובביםסביבך, אה כה ושזה היה שחרור קיטור, למקרה שבגלל שאת הרגשת נבגדת החלטת להפר את חוק הפרטיות שהצבנו והחלטת להכנס לבלוג שלי.

שלך,

הילדה שאת לא אוהבת ...

*****

אני מתגעעת לאלה, הפרפר לא הילדה, אני טיפה כועסת עליה וזה, ומרגישה גם חרא חברה לא לשכוח.

הידד, עוד סיבה לשנוא את עצמי D:

זה לא בדיוק איך שאני מרגישה כרגע, פשוט אני מתה על השיר הזה, ואני במצב-רוח מתאים.

או שאולי הוא כן?