my life, and between
ALIENS. |
| 11/2012
מכתב התאבדות אופציונלי
אני מקווה שאני אשתמש בזה בעתיד.
העתיד הקרוב.
שבו אני אמות.
בצורה כלשהי.
ואז אני גם אגלה שצדקתי כל הזמן,
ובאמת אין אלוהים.
ואז אני אשכב לי שם
מתחת לאדמה
עם כל העצמות של האנשים שהכרתי
ועכשיו אני הולך להכיר שוב.
אז למה אני אעשה את זה בעצם?
בגלל שהחיים שלי הם בור גדול של ייאוש.
בגלל שעד שיש רגע אחד של שמחה,
רגע של עצב מכסה אותו.
במהירות, מהירות גדולה אפילו.
בגלל שהיד שלי יכולה להתכסות ברגע בחתכים
ולמה?
כי אני מטומטם. ובגלל זה אני אעשה את זה.
כי אני מתמודד עם החיים שלי כבר 15 שנה,
ודי כבר, נמאס לי מזה.
ולמה אני לא עושה את זה עכשיו בעצם?
כי יש ילדה.
ויש אצלי עוד שביב קטן של תקווה שהילדה הזאת תהיה שלי מתישהו.
ברור שאז אני מתעורר מהחלום, והיא אוהבת אותי ״בצורה אחרת״.
אבל הילדה הזאת, שאולי בפעם הראשונה בחיים שלי, גורמת לי להרגיש
שאני באמת חשוב למישהו.
ואני אוהב את הילדה הזאת.
כמו שאהבתי הרבה ילדות אחרות...
אבל הילדה הזאת? לילדה הזאת אני באמת חשוב.
ובשבילה אני נשאר חיי עכשיו.
רק בשבילה.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
