"במקום בו שורפים ספרים,ישרפו גם בני אדם."
|
| 4/2013
ל.
אני מכירה את ל. כבר קרוב לשנתיים, וואו כמה שהזמן טס.הוא הוסיף אותי בפייסבוק ומפה לשם התפחתה לה שיחה. היה לי חבר באותו הזמן,קראו לו רועי. את רועי לא חיבבתי כל כך אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס.
אחרי שיחות ארוכות עד השעות הקטנות של הלילה קבענו להיפגש,כל כך התרגשתי. נפגשנו בבית ספר לא רחוק מהבית שלי. צחקנו,דיברנו ועקצנו אחד את השנייה, בשלב מסויים הגיע הזמן שלי ללכת הביתה והוא קם כדי ללוות אותי. התחלנו ללכת ונעצרנו, אני עמדתי על שתיי מדרגות כדי להיות בגובה שלו והוא פשוט הסתכל עליי. "אני כל כך רוצה לעשות את זה,אבל יש לך חבר" "על מה אתה מדבר?" "את יודעת" "לא,לא כל כך" (אהבתי לשחק אותה ראש קטן) הוא עמד והתלבט שם ואני בזמן הזה פנטזתי על הנשיקה איתו. "את יודעת...אני אעשה את זה בכל זאת, אם לא תרצי, תעצרי אותי" בדיוק לאחר מכן השפתיים שלו היו על שלי וכבר לא היה לי אכפת שיש לי חבר.בחיי שזאת הייתה בין הנשיקות הכי טובות שלי, אם אפילו לא ה-! צלצול הפלאפון שלו קטע אותנו ובחצי לחישה-חצי מלמול אמרתי שאני צריכה לזוז הביתה, חיבקתי אותו והלכתי.
עוד באותו הערב התקשרתי לרועי, אמרתי לו שזה לא הולך ושאני חושבת שעדיף שניפרד. עד היום אני מרגישה כמה שאני בן אדם נורא, שאסור היה לי לעשות את זה. אבל בכל זאת, אני חושבת שבגידה היא כאשר אתה אוהב בן אדם והולך לאחר.כן...גם אני חושבת שזה תירוץ מטומטם למה שעשיתי. אבל בתחלס אני לא חושבת שהתחרטתי על זה אי פעם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
V.A.L