וואוו מוזר לי לכתוב פה...מאוגוסט לא כתבתי, כן.
מחר בבוקר יש אוניברסיטה... :)
השנה לקחתי ללמוד פיזיאולוגיה + סוציאולוגיה ופסיכולוגיה, בתכלס פיזיאולוגיה זה מה שמעניין אותי והשני
(אין לי כוח לכתוב את זה..) עדיף את זה מאיזה אוקיינוסאוגרפייה (התאמנתי שעה על איך לכתוב ת'חרא הזה) או הנדסה..
חגגנו יום הולדת בברכה והייה כיף...כיף מאוד!
<מצטערת, הייתי חייבת!>
הזמן עובר כול כך מהר, אני לא מספיקה כלום! כול יום נגמר בזה שאני חושבת כמה דברים תיכננתי לעשות היום וכמה לא יצאו לפועל- וזה משגע אותי...למשל את העידכון הזה של הבלוג, דחיתי איזה חודש (לפני זה לא הייה לי כוח וכאלה) וכול פעם הייה איזה משהו אחר לעשות במקום! הכי מתסכל זה לגלות, במבט לאחור, שכול הדברים האלה שעשיתי במקום לעדכן ת'בלוג הם לא באמת חשובים ואולי הייה עדיף לדחות אותם, אבל אז הייתי אומרת את אותו הדבר לגביי העידכון של הבלוג..שגם זה לא כזה חשוב והייה עדיף לעשות את אותם דברים שלא עשיתי...ואם הייתי רואה מישהו מהצד מסתבך עם איך לתכנן את כול הדברים האלה הייתי אומרת לו שפשוט לעזוב את זה כי זה לא חשוב...אבל זה כן, זה אותם דברים קטנים ולא חשובים שמציק בלעדייהם או שפשוט מתרגלים עליהם ומעצבן כבר בלי...וגאד, אני חפרנית!
אפילו המורות באספת הורים אמרו לי את זה- כול אחת בדרך שלה - "ליאורה כותבת קצת יותר מדיי מה שלא צריך", " ליאורה לא מגיעה לנקודה", "לליאורה לוקח המון זמן להסביר את עצמה בצורה ברורה והיא מפתחת ומנפחת כול דבר"!
אוף נו, כשאני כותבת פחות אני מרגישה שחסר לי משהו ועדיף להרגיש שייש יותר מדיי מלהרגיש שאין מספיק,לא ?
טוב, במקרה שלי, כנראה שלא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
