הסרט שלי עדיין לא נגמר

התחושה שעוטפת אותך מכל עבר ולא מרפה מימך, כרעב שלא מרפה ממי שאין לו מה לאכול.
בימים כאלה אני מרגישה כאילו בועה של בדידות מקיפה אותי מכל עבר. אני מרגישה כל כך לבד, כל כך אומללה, כל כך...שונה.
בימים כאלה אני מרגישה כאילו שאני אוויר, ילדים חולפים על פני, מאושרים, צוחקים, ורק מגבירים את תחושת הכעס והעצב שאני מרגישה.
אני חולפת בחצר ומרגישה ממש כאילו עשו עלי חרם. אף אחד לא פונה אלי.
אני מוקפת בתחושה של בדידות שחונקת אותי וחוסמת לי את קנה הצחוק.
התחושה הזאת מאפילה על היום שלי.
התחושה הזאת שבה אני מרגישה נקודה קטנה ולא משמעותית ביקום, אני פשוט מרגישה לא שווה, נחותה ומגוחכת
אני בקושי מצליחה לעצור את הדמעות שרוצות לזלוג בלי מעצור במורד העניים שלי
הבועה הסגולה שמקיפה אותי מכל עבר ולא נותנת לי לחייך או לצחוק
אני מרגישה כל כך לבד, חנוקה לבדי בבדידות
מה כבר ביקשתי - קרן אור אחת בחיים שלי?!