פעם היה לי מנהג מוזר. כשהייתי שיכור בסוף בילוי, הייתי נעמד מול מראה ומתחיל לקלל את עצמי. גם הייתי עונה לעצמי. לפעמים זה היה באנגלית ולא בעברית. אם איזה שכן היה עובר ליד הוא, ככל הנראה, היה מתפקע מצחוק.

לא זעמתי על עצמי, אבל כן היו עצבים, הנפתי אצבע לעבר ההשתקפות שלי. פתחתי בקול רם את מה שאני חושב על עצמי ואולי מדחיק מהיום-יום. זה כלל בעיקר כעס על זה ששתיתי ועל מה שעשיתי באותו ערב, אבל די מהר גלשתי לכעס על דברים אחרים שקרו לי והרגיזו אותי.

תמיד שאלתי את עצמי "למה אתה עושה את זה? איך הגעת למצב הזה? אתה באמת צריך את זה?". כל פעם מחדש הצלחתי לפתוח את הדיון שאמור לגרום לי להפסיק עם הטיפה המרה, אבל די מהר שכחתי מזה, וכשהגיעה ההצעה הקרובה לשתות לא היססתי יותר מדי.

הייתי מסתכל במראה ורואה את השתקפותי. בוחן לעומק את גווני הצבע בעיניים, את הזיפים, את השקים מתחת לעיניים. נדמה שבאותם רגעים הרגשתי מנותק מעצמי בשל כל המעשים המפגרים שעשיתי. "מי שאני רואה פה מולי זה אותו אחד שעשה את כל זה? תסתכל על עצמך, זה פשוט לא הגיוני כל זה." אין לי ספק שההתנהגות שלי כלל וכלל לא הלמה אותי. השתייה הורידה אותי עשר רמות, הפכה אותי לאדום רדוד ושטחי.

בשתייה הייתה איזושהי הבטחה. הבטחה לחוויות טובות, הבטחה לתחושה הקלילה והמצחיקה, הבטחה לסיפורים מעניינים שאולי יוולדו. במילה אחת? זה שקר. שקר שהאמנתי בו והניע אותי כל פעם לאיזו גינה מרוחקת או מועדון מסריח. שקר שהוביל אותי ליותר מדי הנגאוברים והקאות. שקר שהוביל אותי לטמטום מביך. "אני לא אעשה את זה שוב", אמרתי לעצמי בדיונים מול המראה - שקר שנפלט מפי פעם אחר פעם. באותה הקלות שאמרתי את הדברים הנכונים מול המראה, כך גם עשיתי בסופו של דבר את המעשים הלא נכונים בהזדמנות הבאה.

הייתי צריך לשלם שכר לימוד כבד מאוד כדי להבין באופן חד-משמעי ששתייה זה לא בשבילי. היו הרבה רגעים כואבים, אך מאותו רגע בו התחלתי להפנים וליישם את התובנות הנכונות, אני לא מסתכל לאחור.

ואם נסתכל על הגישה שלי בתקופה האחרונה וניישם אותה על המקרה הזה, אפשר לומר שזה אולי טוב ששתיתי הרבה. למדתי המון: למדתי מה מתאים לי יותר, למדתי על איזה אנשים כדאי לסמוך יותר ופחות, למדתי מי חבר אמיתי ומי לא, למדתי על עצמי ועל ההתנהגות שלי בסיטואציות שונות וכך הלאה. השתייה היא עוד פיסה מהעבר שלי שאני לוקח למקום חיובי. במקום לכעוס על עצמי ולהיות מלא חרטה, אני שמח שזה מאחוריי ומרוצה מזה שהצלחתי לשנות הרבה דברים לטובה אחרי שהפסקתי לשתות, לדוגמה, האנשים שבחרתי שיהיו בסביבתי.