לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


Even the darkest night will end and the sun will rise

Avatarכינוי: 

מין: זכר

Skype:  israeli.anonymous 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2014

Sia - Chandelier ממבט אחר‎


מכירים את השיר הזה?

 

 

 

בפעם הראשונה ששמעתי אותו, בכלל הייתי בטוח שזה עוד להיט של ריהאנה. אחר כך הבנתי שזה לא שלה וחשבתי לעצמי, הנה עוד שיר YOLO כזה, בגלל שורות כמו "1, 2, 3 drink" (קדימה לשתות) או "I'm gonna live like tomorrow doesn't exist" (אני אחיה כאילו מחר לא קיים).

 

אבל בדקתי את הליריקה יותר לעומק, הקשבתי לשיר באמת וגיליתי שהוא מעביר מסר הפוך לגמרי. השיר מדבר על ילדות מסיבות, אבל לא על כמה הן נהנות ושמחות ומאושרות ואהובות, אלא על הצד האפל של כל זה. 

 

השיר מביא את סיפורה של ילדת מסיבות, כשבהתחלה זה נראה שהכול כיף, "feel the love" (להרגיש את האהבה), כולם רוצים אותה, אבל בבית השני אנחנו רואים את הייאוש "just holding on for tonight" (רק מחזיקה מעמד ללילה). היא כאילו מאמינה שהיא לא יכולה להיפגע ("party girls don't get hurt"), אבל אנחנו רואים את האפלה נכנסת בשורות כמו "can't feel anything, when will I learn?" (לא מרגישה כלום, מתי אלמד?). היא מנסה "לשכוח" עם מה שנראה כמו צריכה מוגזמת של אלכוהול “1,2,3 1,2,3 drink, Throw ‘em back till I lose count” - (תזרקו אותם עד שאאבד ספירה). היא מנסה לחיות כאילו אין מחר, מנסה לחגוג הכי חזק שאפשר, לטפס על הנברשת, שכולם יראו אותה, אלו ממש קריאות קרב, אבל זה לא עובד והיא מסיימת בדמעות. המילים בעצם חושפות את מה שקורה אחרי כל החגיגות הכל כך "כיפיות". הלילה נגמר עם יותר מהנגאובר, אלא גם בבושה, בריקנות - "Sun is up, I'm a mess. Gotta get out now, gotta run from this. Here comes the shame." (השמש עלתה, אני בלאגן. חייבת לצאת, חייבת לברוח מזה. הנה באה הבושה).

 

גם הסרטון עצמו מחדד את המסר הזה. אנחנו רואים את מאדי בת ה-11, רקדנית שהשתתפה בריאליטי והפכה לסלבריטי קטנה. בכל הסרטון רואים אותה רוקדת, והצעדים בריקוד מספרים סיפור. הצעדים מראים איך מתייחסים אליה כמו בובה, איך החיוכים שלה מאולצים. אנחנו רואים אותה דומעת, מתחבאת בפינה. היא בשלב מאוחר יותר מתווכחת עם אף אחד (או שאולי זה עם הקול הפנימי שלה?) ואפילו מתמוטטת. בסלון היא לכאורה הבידור המרכזי, רוקדת ושותה כדי שכולם יראו אותה. אנחנו רואים בסרטון כמה החיים של ילדות מסיבות זה זיוף אחד גדול. כולם רוצים אותן רק בשביל "good time", בילויים טובים ולא יותר מזה. הן מזייפות חיוכים, נשלטות על ידי אחרים, אבל בסוף הן בודדות, בדיוק כמו הרקדנית הקטנה, שכל הסרטון נמצאת לבד ואין מסביבה לא חברים, לא אוהבים ולא מסיבה אמיתיים.

 

אז עכשיו, כשאתם שומעים את השורה "I'm gonna live like tomorrow doesn't exist", איך זה מרגיש? כל הזלזול שהיה לי מקודם הופך לעצב מסוים...

 

נכתב על ידי , 26/5/2014 10:38   בקטגוריות Off topic  
87 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Mrs.m. ב-6/10/2014 17:16




97,184
הבלוג משוייך לקטגוריות: פילוסופיית חיים , האופטימיים , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסוקרטס א.ב. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סוקרטס א.ב. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)