לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפור בהמשכים

סיפור בהמשכים על ילדה שמדלה את האמת

Avatarכינוי: 

מין: נקבה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פרק 4 סיוטי החיים


פרק 4 חלק 1


מיצטעת שלקח זמן פשוט היה לי לחץ ענקי!

שתי מיבחנים בשבוע. הזכרתי שהם באנגלית ומטמתיקה?

אבל עברתי את זה והינה הפרק

 


 

פרק 4 סיוטי החיים


 

הייתי באותו מקום,רק שהפעם בימקום לרוץ נעצרתי והיסתקלתי איפו אני, המקום היה חשוך מאוד אבל הבנתי איפו אני-בסיפרייה.
הדחף לרוץ וליברוח היתגבר,אז רצתי אבל לא פניתי בפניות שפניתי בהן ליל אמש הלכתי לפי תחושת בטן.
התחלתי להאט ולחשוב על זה שהייתי רוצה שהיומן שלי היה פו... ככה הייתי יכולה ליקרוא את מה שלא ליקרוא אתמול בלילה.
שמתי לב שבאתי לקחת איזה ספר,'למה לא?' חשבתי בשעשוע 'כלום לא יכול לקרות אני,הרי זה חלום'
האצבע שלי נגעה בספר.

 

 

פתאום הרגשתי כאילו דלי של מי קרח נישפך עלי.
ישבתי מיתנשפת במיטה שלי,יכולתי להרגיש דקירות קור חדות על עורי, לפתע קלתטי שאני רואה צללים מולי, זה לא היה אחד כמו שראיתי בזוית עיני במשך היום אלא קבוצה, 'קבוצה גדולה' הוסיף קול קטן בראשי.

 

 

''מממה קורה פפפו? ממממי אתם? ומה אתם רוצים מימני?!''סיימתי בצעקה לא האמנתי שאני גימגמתי ,אני אף פעם לא גימגמתי.
'אני פוחדת' עלתה המחשבה בראשי 'זו הסיבה שאני גימגמתי' עדיין הרגשתי את דקירות הקור על עורי.
''תענו על השאלות שלי!'' דרשתי בקול.
אחד מהם היתקרב ופנה אלי בטון שלא הצלחתי לפענח,
''תירגעי אנחנו רק רוצים בטבתך''
עיקלתי לי את המילי בשקט וקלטתי שהוא לא מדבר בשפה שלי, אלא בשפה זרה מוזרה וקסומה.
הדבר הראישון שאמרתי היה,
 ''איך אני מבינה מה אתה אומר?''
ליפני שהוא הספיק לענות לי אמא שלי ניכנסה לחדר''מה קורה כאן בדיוק?''
לא הבנתי בהצחלה למי היא מפנה את השאלה אבל אז שמתי לב שהיא לא מסתקלת עלי, אלא על הצלצלים.
''איו  לכם זכות להיות פו!'' אבל הצל רק ענה לה,
''הוא חושב שהגיע זמנה'' פיתאום אמא לא ניראתה כ''כ רצינית ''וזה רע?'' שמעתי בקולה תוכחה ועוד משהו...חשש, היא ניסתה להסתיר את זה, אבל זה היה שם.
''היא עוד לא מוכנה,''
''הוא לא טועה, הוא מגיע מתי שהוא צריך להגיע, אז איך היא לא מוכנה?''
''יש לנו תוכניות מישלנו, ועכשיו זה לא הזמן שלה!''

 

 

''הוא אף-פעם לא טועה!'
לא יכולתי לישמוע את השיחה הזאת, פחדתי שיעשו לי משהו קצת יותר חמור ממה שהעיר אותי.
(למרות שעדיין יכולתי להרגיש את דקירות הקור)
''אני פו!'' כימעט צעקתי את זה, ''אני פו ואני דורשת הסברים!''
שמעתי מין ציחקוק מהצד של הצללים.
''אז צריך לימחוק לה את הזיכרון'' הודיע הצל.
''את תעזרי לנו?'' הוא פנה אל אמא שלי, הוא שאל את אמא שלי אם היא תעזור להם לימחוק לי את הזיכרון.
פחדתי מהתשובה שלה, פחדתי שיא תגיד כן.
''לא'' קולה היה נחרץ.
היא באה אלי היתיישבה ליידי וליטפה אותי, ''אל תידאגי נסיכה שלי. הכל יהיה בסדר''

 

 

היא השכיבה אותי לישון כמו ילדה קטנה, ומההלם לא היתה היתנגדות מיצידי.
ואז היא הלכה,נותנת לצללים לעשות את עבודה שלהם. 

 

נכתב על ידי , 7/3/2013 19:16   בקטגוריות פרקים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 3 כעבור שבוע ועדיין...


ההתחלה של הפרק ממש חשובה לסיפור...


 




 


פרק 3




 


לרוץ לרוץ ולרוץ. לפנות פו ולהמשיך לרוץ.

'אני חייבת לברוח מימנו' חשבתי לעצמי.

פתאום עצרתי, 'מי מי אני בורחת? '

'לא משנה' החזיר לי קול קטן בראש 'העיקר לברוח!

'לברוח מי מה?' כלום ואז הרגשתי פחד,

ופשוט הייתי חייבת לרוץ!

'רגע' עצרתי רגע זה חלום כלום לא יקרה לי!

'בטוחה?' השיב לי הקול הקטן והמעצבן בראשי

אני חייבת לקום! 'ואו הגעת למסקנה הזאת בכוחות עצמך?' החזיר לי הקול.
 

ניסיתי להתעורר בכוח, תחושת הפחד הגיעה עוד פעם.


''אשלי! קומי כבר'' ניסיתי לקום אבל כלום. 'תיפתחי את העיניים' אמר הקול המעצבן




ישבתי מתנשפת במיטה.


הוזזתי את הראש לכול הכיוונים ליראות שאני באמת בחדר שלי, ושבאמת הכול בסדר.

משהו זז בזוית העין שלי - הסתובבתי  כלום...


'תחזרי לישון' פקד קול בראשי קול שקט ואפל, 'תחזרי לישון, זה סתם היה חלום' המשיך הקול המוזר

''סיוט'' תיקנתי אותו בקול, ''זה היה סיוט ואני לא חוזרת לישון!'' ניסיתי לדבר בשקט ככול האפשר

עוד תזוזה בזוית העין שלי ועוד פעם סובבתי את ראשי לשם, וכלום.
 

''מי זה?! תראה את עצמך!''

'תחזרי לישון' דחק בי הקול. 'אני רק ישים את הראש על הכרית' חשבתי לעצמי, 'אני ישים ראש על הכרית ואז הוא יפסיק להציק לי'

'אבל מה אם יחזור החלום? אני לא רוצה להירדם!' 

קמתי מהמיטה בהחלטיות והוצאתי את היומן שלי,פתחתי אותו בעמוד הקודם-הרגל ישן,אני אוהבת לקרוא את הדבר האחרון שכתבתי.

התיישבתי על הרצפה בתנוחה הכי נוחה שיכולתי לגייס והתחלתי לקרוא.

אבל לא יכולתי,הרגשתי כאילו מסך שחור מול העיניים שלי ואני לא יכולה ליראות כלום.


'אז אני פשוט אלך לישון' מנסה להשלים עם זה, אבל הייתה לי תחושה שהיום החלום לא יחזור על עצמו.


 


 


''היי נט! בוקר טוב!'' התגובה של נטלי הייתה כאזות ציפוייה שהשתדלתי לא לגלגל עניים או לגחך.


''אשלי!'' היא צרחה וקפצה עלי, ''אוויר נט,אוויר'' ''אוי סליחה אש, אבל מה קורה?''באתי להשיב כלום אבל ליפני שהוצאתי מילה היא הספיקה להגיד ''אל תגידי לי שהכול טוב אני רואה שקרה משהו''
 

למסתקל מהצד זה ממש מוזר, אני ונטלי הכרנו בתחילת הלימודים (ליפני שבוע) ואנחנו כבר חברות טובות. כמובן שלא נטשתי את דני, היא פשוט קצת התרחקה מימני מיתחילת השנה, שאני מיסתקלת לה בעניים אני רואה שקרה לה משהו אבל כל פעם שאני שאלתי היא היתחמקה מהתשובה, והיא בתגובה מישתדלת שלא להביט לי בעיניים. 


''סתם חלום מוזר'' עניתי לנטלי, היא באה לישאול משהו אבל היה צילצול והמורה הייתה צריכה בכול רגע להיכנס, ''זה יותר מיזה'' היא קבעה והלכה להיתשיב במקום שלה כי המורה ניכנסה.

 


נטלי ניסתה כול היום לגלות מה יש ואני רק הייתי חשדנית.
וכול פעם שראיתי צל בזיות עיני היסתובבתי לאותו כיוון,פעם אחת היא שינתה נושא ושאלה מה יש שאני כול הזמן מיסתקלת לצדדים וניסיתי להגיד לה שזה סתם חוסר מנוחה ולא משהו רציני הרגשתי לא נעים שאני לא מספרת לאף אחד על על החלום.
'היום בהליכה אני אספר לדני, אולי היא תדע מה לעשות.' 


אבל לא היה לי מתי לספר כי דני דחתה את ההליכה הקבועה שלנו.


 


בלילה ניכנסתי בחששות למיטה. פוחדת שהחלום יחזור.
כול היום ראיתי צללים והיתאפקתי שלא להיסתובב, פחדתי שמה שאני בורחת מימנו  זה איזו צל,
או שעם המזל שלי זה משהו יותר גרוע... 


 

נכתב על ידי , 22/2/2013 01:44   בקטגוריות פרקים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
261
הבלוג משוייך לקטגוריות: מדע בדיוני ופנטזיה , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'ל כותבת סיפור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'ל כותבת סיפור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)