~Just Stay Strong~

החולצות המלוכלכות זרוקות על הכיסא

הם שם כבר שבוע

כל יום אני מנסה למצוא את הכוח לסדר את הבלאגן ובמקום אני מוצא את עצמי נטמע בתוכו

כל יום אני מנסה למצוא את הכוח או אולי את הרצון לעשות משהו עם עצמי

דוחה את כל החלומות הנוצצים לשבוע הבא

חודש הבא

אחריי החגים, אחריי שאסיים את המועדפת, אחריי שאסיים את הרישיון

בבוקר, אחריי שאלך לישון

והזמן דוחק בי, לא מרפה

כל רצון למשהו שונה הופך עם הבוקר לאבק

הפנטזיות וההבטחות העצמיות נשארות בגדר אגדה

אני לא יכול שלא לשאול את עצמי, למה כל תקווה וחלום או אפילו רצון הכי קטן נדחק אצלי לפינה ונעלם

למה אני לא מצליח לעשות את זה

זה כאילו שנשאבתי לרוטינה איומה שחוזרת על עצמה בכל יום

וכל שינוי קטנטן שמנסה לחדור לתוכה מקבל סירוב ונשאר בחוץ

והסלקטור זה אני

אני סוג של אלמן שחור

אני בעל החלומות אשר רוצח אותם ברגע שאני מסיים לחלום ורוצה ליישם אותם בחיי

מקבל השראה, מתכנן תוכניות

וכבר מתרגל לעובדה שאני לא באמת אעשה איתם משהו אמיתי

אני כועס מאוכזב ונגעל מעצמי בכל יום מחדש