שתיקה רועמת

לו רק הייתה לי מפת אוצר,

הייתי כה מאושר.

והמפה הייתה מדריכה אותי למקום הטוב בעולם, בו הייתי המאושר באדם.

הייתי עוקב אחר המפה, נקודה אחר נקודה ושלב אחר שלב.

ובעקבות המפה הייתי עוזב את הכול.

סופר את מספר הצעדים מבלי להביט לאחור.

הייתי עובר דרך גבעות והרים,

דרך מערות ועמקים.

ונתקל באנשים שאיני מכיר.

אנשים טובים ואנשים רעים, טובי לב וקנאים.

והייתי עובר דרך נהרות וימים.

וכאשר הייתי מגיע לחוף ודאי הייתי נתקל בשודד אכזרי,

המבקש את המפה, ללא כל מטרה.

רודף בצע הוא ודאי היה, מאמין שכסף וזהב יובילו אותו אל האושר המושלם.

והייתי בורח, מסתתר ובוכה. אך מגן על המפה מכל אויב.

ולצדי היו גם כמה חיות עם נשמות טהורות, המגנות עליי מפני הרע ומוליכות אותי לטוב.

ובכל פעם שהייתי ניצל מהסכנה, הייתה נפרדת ממני החיה לשלום ומכינה אותי לקראת האתגר הבא.

ובמלות 5 שנים למסעי, הרגשה רעה נפלה בחלקי. והמפה הובילה אותי פתאום, למקום מאוד מוכר.

 אך המקום היה נראה עזוב ובלוי. וריק מאדם. אך לא, זה היה הבית שעזבתי לפני 5 שנים ומאז נעלמו עקבותיי. ואמי החולה שכבה במיטה. הסובלת מכאב נפשי קשה, על בנה שעזב. ורגשות אשמה אותה הציפו מדי יום מאז שהאמינה שנחטף או נרצח כי לא שמרה עליו כמו שאימא צריכה לשמור.

וכאשר נכנסתי לחדרה, היא כבר לא הכירה אותי. היא לא כעסה ולא צעקה כי לא יכלה. והייתי צריך להשיב לה את הזיכרון שעזב. ופתאום נשמע רעש חזק. ונשאבנו שנינו את תוך הברק. והבנתי שאנו יושבים על המפה. שלקחה אותנו ליעד האחרון. האושר המושלם. המפה לקחה אותנו 5 שנים אחורה. לבית שהיה לנו פעם. והייתי באמת המאושר באדם. היה זה האושר המושלם. ואמי ואני ישבנו מדי יום יחדיו. וצחקנו ופטפטנו בלי הפסקה.

והמפה ? מסגרתי אותה ותליתי בחדרי. לא יהיה עוד ילד בעולם שיחווה את מסעי. ובכל יום מאז, כאשר אני מתעורר, אני מביט במפה ומעריך את מה שיש. כן כן, עתה אני יודע, אני ילד בר מזל. זה האושר המושלם. ואושר המושלם מורכב מטוב ורע.

וגם לכם, בפנים בפנים בלב, יש מפת אוצר. המובילה לאושר המושלם שלכם. שאם תסתכלו עמוק עמוק, עוד יותר מהמקום בו נמצאת מפת האוצר, שם בדיוק, בחדרון קטן, מסתתר לו האושר המושלם.