לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שתיקה רועמת



Avatarכינוי: 

בת: 27





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  




הוסף מסר

2/2013

לא מאוחר להשתנות


לאאאא !!!

בטעות מחקתי את הקטע שכתבתי אתמול. זו הרגשה נורא מתסכלת ובכל זאת אני מבינה שזה לא סוף העולם ואני אשתדל לשחזר. אני מרגישה מטומטמת. הפעם הראשונה שלא היה לי גיבוי במקום אחר, והופ מחקתי.

עוד אציין שאני מאוד רוצה לשתף בהתרחשויות לגבי אמא שלי ומבטיחה לעשות כן בקרוב. 

היו לי הרבה מחשבות בזמן האחרון על כך שאני מרגישה בודדה מבחינה חברתית, מה שודאי לא עוזר ל'צרות' האחרות שעוברות עליי. ציינתי אתמול כמה גורמים שיכולים להוות חלק מהסיבות לכך: -ניתוק הקשר מחברותיי הותיקות עם המעבר לפני שנה וחצי לבית הספר החדש בעיר אחרת, -עזיבת הבית של אמא- שהיה במרחק של דקות הליכה מחברות הילדות שלי וקרוב יותר לבית הספר, וכמובן גם השפיע ליכולותיי ליצור קשרים חדשים, -ומעבר הדירה של אבא לעיר חדשה, רחוק יותר, שאיני מכירה בה איש ובשביל להכיר חברים עליי להתחיל מההתחלה. 

הרבה זמן עירערתי איך הגעתי למצב הזה, וזה לא קל לי, לצאת מהכיתה בהפסקה ולהתחיל לחפש אנשים להסתובב איתם. וניסיתי לתרץ בכך שאנשים פה פלצנים ומתנשאים. אולי זה נכון, אני יודעת שזה לא סתם באוויר, אבל אין כזה דבר. לא כולם ככה. כמו שרבים אחרים מוקפים בחברים בביה"ס, אין סיבה שאני לא. ואין לי את מי להאשים וגם אין לי את מה. החיים שלי תלויים רק בי, את זה אני אומרת עכשיו בביטחון ובהבטחה להשתנות, אחרי שיחה מבת דודתי המדהימה שעזרה להגיע להחלטה. אני יודעת שאני יכולה. אני לא משעמת או רדודה כמו שלפעמים נדמה לי, אני יודעת את זה. אני יכולה ליצור קשרים חברתיים, להתעניין באנשים אפילו אם נדמה לי שהם לא נחמדים למדי ואפילו אם לא הייתי אומרת להם "היי". ואני יכולה ללכת לצופים, ולא לוותר גם אם נדמה שקשה. אני באמת מבינה שעליי לעשות את הצעד הראשון ולא לחכות שאנשים יבואו אליי או לשפוט אנשים מבלי להכיר אותם. אני באמת מרגישה שאני מכירה מעטים, וגם את הקשרים שכבר התחלתי, עליי לטפח ולא לעזוב באמצע. להיפגש יותר עם אנשים גם אין כוח. אני זוכרת את התחושה שאין לי ממש חברים או אפילו חברה אחת, שתעמוד לצדי לאורך כל הזמן ובקרבת מקום, הרגשתי את זה כששיתתי אנשים שונים אך לא היה מישהו ממש לצדי.

אף פעם לא מאוחר להשתנות והשינוי תלוי אך ורק בי. שינוי כזה יכול להוביל לשינוי בחיי, ליותר שמחת חיים והתגברות על קשיים. אני רוצה להשתנות ואני באמת מסוגלת לכך, אני יודעת. זה לא מאוחר מדי.

ובסך הכל אני לא בוכה על כך שהפוסט של אתמול נמחק, כי נזכרתי בדברים הללו ואולי הם נכנסו לי יותר טוב לראש. 

אני מבטיחה שאני אתחיל שינוי ואני אוכיח לעצמי ולכם.

נ.ב. אני מיד שומרת את הקובץ בוורד!

 

נכתב על ידי , 16/2/2013 16:22  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




3,093
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , המתמודדים , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל~VENUS~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ~VENUS~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)