לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The best thing you can give yourself is never giving up


"אני רועדת למחשבה כמה קל לטעות לגמרי לגבי אנשים - לראות רק חלק קטן שלהם ולחשוב בטעות שזה כל מה שהם" || "אנחנו חיים בעולם חלקלק מאוד, אדוני הבלש, במקרה שלא שמת לב. אין לנו שום מקום יציב להניח עליו את הרגל חוץ מהעקרונות שלנו."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2013

האני שאף אחד לא מכיר (אבל גם זאת שכולם מכירים)


אתם לא צריכים לקרוא את הפוסט הזה. באמת שלא. 

אבל אם בכל זאת החלטתם לקרוא, אולי כדאי שתתייחסו לתיאור המפורט להחליא הזה שלי כאל תיאור של דמות. ז"א, אתם לא באמת מכירים אותי. אבל אתם מכירים אותי הכי טוב. 

בכל מקרה, בטח יהיה פוסט משעמם.

אם אתם רוצים להכיר אותי באמת, זה פה.

אז נתחיל בעבר: היו 3 נקודות ציון ששווה להזכיר בחיים שלי, דברים ששינו אותי והפכו אותי למה שאני (אל תצפו למשהו מדהים, לא עברתי חוויות-כמעט-מוות וכו'. אלה בטח דברים שהרבה אנשים אחרים עברו - או עשו - והם... זה לא היה חשוב להם כל כך. אבל בשבילי זה היה משמעותי.) :

*לדעתי זאת הייתה שנת 2009. גיליתי את המוזיקה, בעזרת החברה הכי טובה שלי (הנוכחית)

*22.11.2011 - התחלתי לקרוא דמדומים. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, משהו שאני באמת לא יכולה להסביר. לפני כן חשבתי שזה כמו חצויה, משהו כזה. אבל דמדומים הוא סיפור אהבה, לא סיפור על ערפדים או שום דבר אחר. רק אל תשפטו.

*תחילת השנה הזאת - ספטמבר או אוקטובר. או נובמבר. התחלתי לכתוב. לפני כן חשבתי שזה טיפשי. (אגב, בלי להעליב אף אחד, אני עדיין חושבת שזה טיפשי לכתוב יומן, ואני גם בדרך כלל לא כותבת בבלוג על דברים שקרו לי.) 

*לא בטוחה שזה נחשב. האמת, רק עכשיו חשבתי על זה. אני שרה. אף פעם לא ליד אנשים, רק לבד, אבל כל הזמן. בהתחלה שרתי נורא, ועכשיו הקול שלי קצת השתפר. לצערי (הרב מאוד) זה עדיין רחוק מלהיות משהו שאפשר להשמיע לאחרים. 'לצערי הרב', כי זה פשוט משהו שהוא חלק ממני. אם עובר יותר מדי זמן בלי שאני שרה (כמה ימים) אני מתחילה להרגיש שאני ממש צריכה את זה. זאת גם הסיבה שאני מעדיפה להיות לבד.

אז אלה ארבעת סיפורי האהבה שלי. באמת, לגבי כל אחד מהם אני מרגישה שהוא... כמו סיפור אהבה.


עתיד:

מה אני רוצה להיות כשאני אהיה גדולה... אז במקום הראשון, סופרת. אם היה סיכוי - הייתה למשאלה הזאת תחרות עם 'זמרת'. אחר כך, מתרגמת. אני די טובה באנגלית. ואני רואה כל כך הרבה טעויות נוראיות של מתרגמים, פשוט בושה. עכשיו סיימתי את 'ליקוי חמה' (דמדומים 3) באנגלית, וכשאני פותחת את הספר בעברית אני מתפקעת מצחוק, או מתביישת. זה פשוט פתטי בעברית. 

אם אני אי פעם אתחתן וזה, אני רוצה ילדים בגיל צעיר. אני גם רוצה להתחיל ללמוד באוניברסיטה בגיל צעיר. אני רוצה (בינתיים) ללמוד ספרות אנגלית/ספרות/סינית (אני לומדת סינית בבי"ס)


והווה:

כרגע ממש אני שומעת darlin של אבריל, מה שמזכיר לי... קצת עבר. עד לפני כמה שבועות עברה עלי תקופה מאוד קשה, והשיר הזה... הוא עזר. עכשיו תלוי על הקיר בחדר שלי, ליד המיטה, דף שכתוב עליו "face tomorrow, tomorrow's not yesterday"

עכשיו, תודה לאל, יותר טוב.

בכל מקרה, עכשיו הדברים העיקריים שאני כותבת: סיפור ארוך, סיפורים קצרים, אני משתתפת בתחרות כתיבה (הגעתי לאחד משלושת המקומות הראשונים, עדיין לא ידוע איזה. יש בצד הימני של הבלוג רשימה של כל הקטעים ושל הבלוג של התחרות.)

אני קוראת הרבה. מנצלת את החופש בעיקר כדי לכתוב, לקרוא ולשמוע מוזיקה.


עובדות אולי מעניינות:

*אני יודעת את המילים של יותר מ 200 שירים באנגלית בעל פה.

*במשך קצת יותר משנה היה לי קראש על ילד מהכיתה שלי והייתי בטוחה שזה יימשך עוד כמה שנים. ואז יום אחד פשוט הרגשתי שכבר לא כל כך אכפת לי ממנו. אולי זה היה סוף השנה שהשפיע עלי - זה היה ממש כמה ימים לפני תחילת החופש. עכשיו אני עדיין לא לגמרי לא אוהבת אותו, אבל זה כמעט עבר. נקווה שבשנה הבאה זה יעבור לגמרי. אגב, זה נתן הרגשה ממש טובה, שכבר לא אכפת לי ממה הוא חושב. כאילו השתחררתי ממשהו..

*אני מתה על גרפיטי. הלוואי שיכולתי לעשות בעצמי (מהיפים...)

*אחותי בהריון, והתאריך שנקבע ללידה הוא ה8 בדצמבר - יומיים לפני היום הולדת שלי D: אני מקווה שהיא תלד יומיים אחרי התאריך שנקבע ובעלה מקווה שהיא תלד שלושה ימים אחר כך (11.12.13, כן. תאריך אדיר בהחלט.)

*בכיתה ו' צעקתי על המחנכת שלי והיא אמרה שעשיתי את זה כדי למצוא חן בעיני ילד בכיתה שלי O.o (זה לא נכון!)

* אני אוהבת לשיר ראפ, אף על פי שלוקחות לי כמה שעות לשיר את השיר כמו שצריך. אני כבר יודעת בעל פה כמה שירים של אמינם - love the way you lie, love the way you lie II, not afraid ועוד שני שירים של ניקי מינאז' (המוכרים) ועוד כמה ובקיצור אני אוהבת לשיר ראפ.

*משום מה התחלתי לאהוב צבע צהוב בזמן האחרון. זה מוזר, כי אני אוהבת את זה כי זה חיובי, אבל זה חיובי במובן של קיץ, ואני שונאת קיץ. ובמיוחד שמש.


המ... טוב, אז התכונות שלי: לא יכולה לכבות את המוח. בדרך כלל אני תמיד שקועה באיזשהו סיפור בראש שלי, בין אם קראתי אותו ובין אם כתבתי אותו. עצלנית, זורמת עם דברים משוגעים, אוהבת להציק לאנשים עד שהם מתחרפנים (בעיקרון אני פשוט אוהבת לעשות דברים כמו להתמסר עם קלמרים ודברים שעושים כשמשועממים בכיתה עם עוד מישהו אבל אם אנשים אחרים לא משתפים פעולה אז אני מציקה להם עד שהם משתגעים, ואז אני אומרת "אל תכעסי" ואז הם מתחרפנים לגמרי), אני לא ממש מצליחה להפגין רגשות כמו שצריך (חוץ מכעס וכו'), אני אוהבת לעזור לאנשים, יכולה להיות אובייקטיבית, מוזרה באופן כללי אבל לא באופן רגיל (בבת מצוות של חברות שלי תמיד ערבבתי בין משקאות וחטיפים. אני אוהבת לעשות לעצמי פדיחות - רק בכוונה - עם חברה שלי בקניון. גם יש הרבה דברים לא טקטיים שעשיתי - פעמיים צעקתי דברים על אנשים כשהם היו מאחורי, שברתי מדף בחנות, קרעתי מטען, ויש לי נטייה להגיד על מורות דברים, ואז לגלות שהן מאחורי, ואז להמשיך לדבר עליהן.)


דברים שאני אוהבת:

איידולים: טיילור סוויפט (הכי) ג'סטין ביבר (גם הכי) קריסטן סטיוארט (מאוהבת בה) אבריל לאבין (מתחילה לאהוב אותה ממש)

אוכל: מכורה לקפה ולשוקולד. 

ספרים: דמדומים, גוף מארח, מחוננת. אלה הספרים שאני ממש ממש הכי אוהבת. אבל יש עוד מלא, כמובן. עוד ספרים שאני אוהבת במיוחד - אינקרסרון, משחקי הרעב.

חפצים: מכורה לטבעות. 

סרטים: יום האהבה. והקלאסיים - שרק, עידן הקרח, מדגסקר. גם פלונטר זה ממש חמוד.

שחקנים: מאט בומר! חולה על הבנאדם. ברדלי קופר, גם אחד האהובים עלי. כמובן שכריס קולפר ודארן כריס. איך אפשר שלא? וכמובן שקריסטן, אבל כבר כתבתי אותה למעלה. ועכשיו, אני חייבת לציין גם את קורי. פין היה הדמות הכי אהובה עלי בגלי אחרי קורט (טוב, מודה, עד שראיתי את בליין.) בכל זאת, כל מה שקרה... קצת החזיר אותי לכל החרא שהרגשתי באביב. (ראו הווה)

שירים: קשה, קשה. נחלק את ההכי אהובים לקטגוריות, אבל אני אוהבת את כולם באותה מידה: הכי יפה - turning page-sleeping at last 

הכי אהוב נוסטלגי כזה - you belong with me של טיילור. אחד שאני ממש אוהבת (וחייבים להזכיר) - enchanted של טיילור. גם כתבתי בהשראתו סיפור (טעויות מהעבר) עוד שירים שצריך לציין: blame it on the pop (dj earworm mashup 2009), shooting the moon - OK GO, the violet hour - sea wolf

עונה: חורף! אני אוהבת כל דבר בו חוץ מזה שהוא קצר מדי! חוץ מזה, הדברים הכי טובים מזכירים לי חורף: כתיבה, האלבום של טיילור RED, דמדומים. זה הופך את החורף לעוד יותר מושלם.

חנויות: חנויות ספרים (סטימצקי), חנויות דיסקים (התו השמיני), חנויות שוקולד (כולן!)

האנשים שאני הכי אתגעגע אליהם: אחותי והחברה הכי טובה שלי.

שיעורים שאני אוהבת: ספרות, ספורט, סינית, אנגלית, היסטוריה.

ז'אנרים לסרטים: קומדיה רומנטית, קומדיה, אקשן.

" לסדרות: מתח.

" לספרים: פנטזיה.


דברים שאני שונאת:

אנשים: מישהי שהצטרפה בתחילת השנה לכיתה שלנו, וכולם אומרים שמי שאהבתי אוהב אותה. אז אני כבר לא כל כך אוהבת אותו אבל מצאתי סיבות אחרות לא לחבב אותה.

אוכל: פטרוזיליה!

סדרות טלוויזיה, ספרים וכו': כל דבר שקשור לערפדים. מין תגובת נגד בגלל דמדומים - סטפאני מאייר משלבת את הערפדים בהיסטוריה טוב, חוץ מזה שהסיפור שלה הוא באמת לא על ערפדים. (דעות מסובכות בקשר לדמדומים, אשמח לפרט אם תשאלו) חצויה, יומני הערפד, וכל החרא הזה....

חפצים: סכינים, מחטים וכל דבר שיכול לחתוך או לפצוע.

עונה: קיץ! שונאת חום! שונאת שמש! איכ. (!)

ז'אנרים: אימה. לא שונאת, סתם נרתעת.

נכתב על ידי -jane doe- , 18/7/2013 13:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




2,211
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-jane doe- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -jane doe- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)