אני חושבת שקפאתי עד לרגע שבו צעקו לי "מיכל...מיכל? מיכל !!" 

איזו מין שאלה, ברור שכן. האמנם? 

מצאתי את עצמי בקונפליקט מטורף.... ולכן מצאתי את עצמי מבודדת חלקים כדי לדעת. 

סקס בטוח עשיתי, קרום הבתולין נקרא וכל הסיפור הזה.. אין לי צורך בכל זה. אני אוהבת לאהוב !! ואני מוצאת את עצמי שואלת, האם אני יודעת מה זה לעשות אהבה? לעשות באמת עד שהתשוקה נוזלת מהאוזניים? אני רוצה לדעת, זה בטוח. אבל הגעתי למסקנה שסקס כפי שהכרתי אותו עד עכשיו השתנה.

אני אוהבת סקס, והוא כיף. אבל מה הוא שווה אם אני לא מסוגלת לגמור עם גבר? ומה הוא שווה אם כל זה נעשה מתוך תשוקה רגעית של הרצון של הצד השני לתקוע לך את הצורה כי את כוסית לאללה, וואלה באלו לעשות אותך. איזה תחושה מגעילה זאת לצאת ממיטה של גבר(או במקרה הגרוע מתא שירותים) ולהרגיש כאילו שהחשק שלו ירד ולא בא לו לדבר איתך. מה יקרה אם אחרי העבודה המפרכת הוא ינשק אותי ויגיד לי שהוא אוהב אותי עוד יותר? ברגע אחד? 

הכרתי עכשיו מישהו חדש שלאט לאט מלמד אותי את מה שפספסתי. אני באמת אוהבת אותו והאמת המרה היא שהוא מדליק אותי כל כך ודווקא לא איפה שיש נגיעה, אלא איפה שאין. אני רוצה להתאהב בו, והאמת שאני כבר אוהבת אותו. אני משתוקקת לאהוב אותו וללכת עד הסוף, אבל לא עכשיו. הפעם אני רוצה לקחת את החודשים הארוכים ולתת לתשוקה לנטוף מהאזניים. לבנות קשר שלא בנוי על האם עשינו או לא עשינו סקס. 

אני מקווה לגלות סוף סוף מה זה לעשות אהבה. אני מקווה שאני אגלה.