למרות מה שהכותרת הזאת עלולה לרמז, הסקס שלי טוב מאוד תודה רבה ששאלתם.

יש לי את הבן זוג הכי מדהים בכל היקום ובהתחשב בכך שהוא היחיד מבין הפרטנרים שהיו לי בעבר שגרמו לי להגיע לסוף, אני חושבת שאני גם ממש נהנת מהענין. זאת אומרת אני נהנת, מאוד.

ובכל זאת כל התחום הזה של "יחסי מין" משגע אותי בזמן האחרון. קשה לי מאוד להבין למה הסקס הוא מלאכה כל קשה. הרי כל כוכבי הפורנו נראים כל כך מעונגים ונהנים. אז מה בעצם קורה פה? אני צריכה לקנות צעצועי מין כדי להרגיש את אותו סוג הנאה? 

כמובן שאני מבינה שהרוב זה פיקצייה אבל זה לא רק זה. מה עם קצת סטטיסטיקה? אני לא אתחיל עכשיו עם מספרים מדוייקים אבל כל מה שקורה באמת הוא פשוט סטטיסטית כמעט בלתי אפשרי בשבילי. למשל : פחות משליש מהנשים אינן מסוגלות לגמור מחדירה בלבד למרות שזה נראה הכי כיף. בלי עזרה מיותרת של הידיים וכו'. הרי גמירה ביחד זה חלום, להרגיש שאתה ובן הזוג שלך הגעתם לשיא חדש. עוד פרט סטטיסטי, פחות מ10% מנשים גומרות בהשפרצה, מה שאומר שאם אני רוצה לעבור "חוויה מטלטלת,גמירה בלתי רגילה" (על פי אחת הסקסולוגיות שקראתי את הכתבה שלהן) אני כניראה לא אהיה מסוגלת לחוות אותה בכלל. מה זה בעצם אומר?

זה אומר שאנחנו יכולים להיות עם אותו בן הזוג ולנסות מיליון תנוחות שונות ולהנות כל פעם מחדש ולהתאמן ולהגיע לשיאים חדשים, אבל אנחנו לעולם לא נחווה חוויה שונה. זאת אומרת שוב, אני לא מוגבלת ביכולות שלי ואני כן מגיעה למקומות חדשים, אבל כל התחום הזה של הסקס (שאני מחוברת אליו מאוד באופן אישי) מתגלה כתחום מוגבל מאוד, יחסית לאיך שמראים אותו במציאות המעוותת של כוכבי הפורנו או בכלל איך שגברים נוהגים לדבר עליה. 

אבל אני לא יודעת אם זה מאכזב כמו לדעת שכל התחרותיות במיטה, כל הרצון לאהוב אחד את השני במיטה, נהרס בגלל העבודה. כן. העבודה. והלוואי שזה היה נגמר בעבודה אבל זה נמשך גם לתוך הסופ"ש. הליבידו של  הבחור שלי פשוט יורד ככל שהוא עובד יותר קשה. בהתחלה הוא קורה לזה עייפות מכייון שהוא עובר הרבה שעות, אבל בסופו של דבר לא קשה לשים לב שזה נמשך גם אחרי זה. זה לא שאני לא נהנת, הוא מדהים והכל, הוא הכי טוב שהיה לי. אני תמיד מרגישה שהוא אוהב אותי שזה אפילו יותר חשוב, אבל מצד שני אני מתגעגעת לתחרותיות הזאת במיטה, לרצון להגיע לשיאים חדשים. 

אני כל כך לא מסופקת אבל אני אוהבת אותו ולא מסוגלת לדרוש ממנו לעשות אותי כל פעם שמתחשק לי. אולי אני באמת מתעסקת בשטויות? הרגשות זה מה שחשוב כמובן, אבל חסר התפרצויות האנרגיה שיש במיטה, האש שעפה ביננו. עדיין יש גיצים אבל זה כבר לא אש. לפעמים כן ובדיוק בגלל זה אני יודעת שזה לא נעלם אלא פשוט כל הלחץ גומר אותו. כמה מאכזב לדעת שבסוף הגבר הוא הרגשן מבין בני הזוג. כל דבר שקורה להם בחיים משפיע ישירות על הזיקפה שלהם... בחורה יכולה להמשיך ימים וגברים פשוט לא עומדים בלחץ. 

אולי יש איזשהם גברים ביונים, או כוכבי פורנו סופר מוכשרים, אבל אני אוהבת אותו..

מעדיפה להאשים את הסטטיסטיקה.....