בוקר של אנרגיות מעולות למרות האיכס שבחוץ אבל לפחות עלה ל 10 מעלות ולא קר בכלל...
חשבתי השבוע לנסות לחזור לרוץ אבל M בבוקר העדיף להתהפך לצד השני ולהרדם חחח
אני חושבת שאהווה דוג' טובה וכן אצא היום כשלא יהיה גשם, בכל זאת שבועיים עברו...
סוף השבוע היה נחמד ורגוע, נפגשנו עם כל מיני חברים יום אחד במסעדת בורגרים ויום אחר במסעדה איטלקית.
החיים דבש, ללא ספק :)
אחי סיפר לי שהיה במסעדת "אורי בורי" לאחרונה והם הוציאו 300 ש"ח לבן אדם...
ואו הייתי בהלם מוחלט כבר שכחתי מזה הסכומים האלו בכלל!
פה, אם אנחנו מוציאים 40 יורו לשנינו שזה 160 ש"ח לשנינו אנחנו מרגישים שהגזמנו...
אני צופה חזרה מאוד לא פשוטה לארץ :)
בשאר הזמן התעסקנו כל אחד בעניינו על הספה וככה זה נראה:



אני מימין על המחשב שלי חחח

לא מזמן מצאנו פה בר קוקטלים מעולה!!! כל כך התלהבתי שרשמתי על הבעלים ביקורת נלהבת
וכשבאנו הופתעתי לגלות שהוא זוכר אותי אבל לצערינו לא ממש מקובל פה לפנק אז...
יותר הזוי מזה אפילו שכאשר לפני כמה ימים ישבנו במסעדה והמלצר שפך עלי בירה...
אז חשבנו שיביא בקבוק חדש וישאיר את זה או שיפנקו אותנו באיזה קינוח או משהו... כלום!
הם כאלו הזויים פה, באמת...

 
ופה הלכתי ברחוב וראיתי אמרה חכמה מאוד ;)



וזו עצירה לבורגר וקפה אחרי יום התנדבות ארוך:



אז מחר אני אמורה ללכת שוב וכבר עשיתי לי פתק על העודף הרגיש שאני אמורה לתת ומקסימום אחשב במחשבון של הפלאפון ושכל העולם יחכה...

התחלתי לקרוא ספר טוב שנקרא The lights we cannot see-  Anthony Doerr וזה כתוב מאוד מעניין אבל נורא 
קשה לי להמצא פה ולקרוא על השואה... במיוחד שכל הזמן אני הולכת ורואה את הלבנים הזהובות על האדמה עם שמות המגורשים.
אמרתי ל M שכאשר אני מסתכלת על הזקנות בהתנדבות אני תמיד חושבת האם הן היו נאציות או משהו אבל הוא צחק עלי שגם אם היו נורא רוצות הן היו קטנות מדי חחח
בכל מקרה זה לא נעים... אני ממש יכולה להרגיש את הפחד שהסופר מעביר והחרדה הקיומית וזה מקשה על השינה שלי.
סרטים על השואה אני בכלל לא מסוגלת לראות בטח לא עכשיו שכל דבר גורם לי לבכות...

ואם כבר בסרטים וסדרות עסקינן:
הסדרה האהובה GIRLS חזרה לעונה חדשה!!!
אני חייבת לציין שלינה שינתה מאוד את דעתי על נורמות הגוף הנשי. בהתחלה ממש התביישתי להסתכל עליה ועכשיו אני מקבלת את זה שלא כל גוף נראה כמו של דוגמניות על שער של בלייזר וגם הן מרוטשות אז הכל תקין...
הבנתי שאני מצפה מעצמי לאיזשהו אידיאל יופי בלתי הגיוני שקיים אולי רק בסרטים וגם הוא אחרי עבודה רבה
ואפילו ל J.LO יש צלוליט... אני חושבת שמהרגע שהתחלתי באמת לאהוב ולהנות מהגוף שלי חיי המין שלנו זינקו
ו M קיבל את גראמי השנה על הביצועים שלו והשכנים עוד שנייה הביאו לנו משטרה, סילקו אותנו ושמו בלטה קטנה ליד הבית חחח 


 

ושוס היום הייתה השאלה החדשה בקב': מה אתן חושבות שאומרים עליכן מאחורי הגב ומה הייתן רוצות שיגידו?
אפשר להיות היא?? אפילו רק ליום אחד??? חחחח ;)

מה באמת אומרים: "סעאמק זאתי גם כן, מה היא חשה, שתחזור מהרילוקיישן הזה שלה תראה מה זה חיים באמת, מה היא בכלל עושה שם כל היום...." 

והייתה מישהי שרשמה שבעבודה בטח אומרים מאחורי הגב שהיא ביץ' ולא נחמדה...
זה הזכיר לי את העבודה הקודמת שלי.
הייתה בהחלט אסרטיבית, עבדתי קשה, מאוד ניסיתי לעזור והייתי סופר יעילה.
חברה שמצאתי לה עבודה באחד האגפים סיפרה לי באיזה ערב שכרות שהבנות שאתה באגף אומרות שאני ביץ' ממשאבי אנוש... נורא נעלבתי...כי באמת הוצאתי שם את הנשמה עבור גרושים...
בכל מקרה, אני מניחה שאולי יכולתי להיות לא הכי נעימה או משהו וכן הבנות העירו לי שאני נראית כועסת
(ככה אני נראית כשאני רצינית ומרוכזת פאקקק!)
היה פשוט נורא חשוב לי לדאוג שדברים ירוצו ולא יכולתי לסבול שאנשים לא עושים את עבודתם כמו שצריך
תמיש שמחתי לעזור והשקעתי אבל מפה ועד לקרוא לי ביץ'...
מצד שני... שיבושם להן חחח