אז הפוסט הזה התבשל הרבה זמן, אפילו לא יודעת למה איכשהו היה לי קשה להתיישב למרות ששום דבר מיוחד לא קורה.

בשבוע שעבר הייתי בהתנדבות וביום שהייתי עם הילדים מי שאמורה להיות איתי יחד פרשה כבר בהתחלה כי הרגישה לא טוב
וגם הספיקה לומר לי ששבועים הבאים אני אתם לבד...

האמת שהשבוע התמודדתי ממש יפה, היו ילדים מקסימים ואמנם לא עשיתי אתם שום דבר מיוחד עדיין היה לי מאוד כייף.
היו שתי אחיות האחת גדולה יותר שזיהיתי את הכמיהה שלה לאישור ולחיוך ובשמחה נתתי ואת אחותה הקטנה
העקשנית שיודעת בדיוק מה היא רוצה ודרשה ממני לספק את הצרכים המידיים שלה.
הייתה ילדה קצת יותר גדולה שהייתה צריכה טיפה הנחיה אבל לגמרי הייתה יכולה להסתדר בלעדי והייתה פצפונת
שנעזרה בי אבל עמדה על רגליית איתנות של ידיעה ברורה מה טוב לה ומה היא צריכה.
היה נורא חמוד להסתכל על הילדים האלו ולחקור אותם קצת, את העיניים התמימות שלהם, האופי המתהווה, הרצונות הגדלים.
תהיתי ביני לביני האם זו אולי הסביבה שהייתה יכולה לספק לי מקום עבודה נעים וכיפי.
האם ילדים הם אולי היעד התעסוקתי, ביה"ס יסודי כאשר הם עוד בהתהוות וצריכים קצת הדרכה ובעיקר שיראו אותם
ואת הצרכים שלהם, שיעזרו להם לגדול קצת יותר טובים וקצת יותר מבינים.
חבל שהמערכת בארץ כל כך קשה ולא מתגמלת כספית ולבחור במסלול הזה גם אם זו שליחות אומר הישרדות ולא חיים בכבוד.
ביום שבו אני בקופה היה דווקא נחמד גם.
אני מתחילה להבין מה אומרים לי ומתחילה לדבר, דיטר הנחמד הביא לי משחק כדי שאוכל להתאמן על מתן עודף והפעם
רשמתי לי עם פתק את העודף מהדברים הרגילים שאני מקבלת וזה מאוד הקל עלי והוריד את מפלס החרדה
כך שגם כאשר הייתי צריכה לבצע "תרגיל" הרגשתי בטוח וטוב.

באחד הימים של ההתנדבות בדרך הבייתה הבנתי מה באמת ישמח אותי, החלטתי שהכי בא לי עכשיו בעולם זה
לחזור ולהתיישב כמו גדולה במרפסת עם ג'וינט קטן וכוס קפה (לגמרי פעולות סותרות אבל ממש בא) ולנוח!
וזה בדיוק מה שעשיתי, זה היה לי כללל כך כייף!
פשוט נזלתי לי אחר כך על הספה אחרי יום העבודה ונחתי, אף אחד לא הציק לי, נתתי לעצמי פשוט לנוח...
M צוחק עלי שהתחלתי לחיות כמו הבוהמה התל אביבית נו אז מה חחח

אתמול הזמינו אותנו למשהו שנקרא "Kohlfahrt"/ “Cabbage tour”

http://europeantraveler.net/archives/attractions/attractions-kohlfarht.php
אז זה מנהג משעשע מהמאה ה- 16 שקורה בעונת הכרוב שזה בחורף.
הרעיון הוא להתאסף כולם יחד, לקחת עגלה עם מוסיקה, אלכוהול ומצב רוח טוב וללכת להסתובב ברחבי העיר
לשחק משחקים, לשתות ולסיים את הסיבוב במעדה שמגישה אוכל מסורתי.
על המשתתפים "ללבוש" כוס אישית ממנה ישתו במהלך כל עצירה ו"ללבוש" פרצל שלא ישארו רעבים :)
האמת שכל הסיפור היה די משעשע :)



M המסכן נודב לסחוב את השלל, מזג האויר היה מזעזע והיינו די שיכורים מהאלכוהול הזול והצבעוני אבל בהחלט משועשים :)
 

היום אני אשתף אתכם בכמה מתכונים בהחלט נחמדים שניסיתי לאחרונה
עוף על בקבוק בירה עם תפו"א:
https://www.matkonv.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A3-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94/



וגם מתכון של כרובית בטחינה שאין לי תמונה אמנם אבל יצא מאוד מאוד טעים!!!
http://www.thekitchencoach.co.il/%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%94/

מעבר לזה יש מספר סדרות שארצה להמליץ עליהן:
הראשונה נקראת Big little lies שאם קראתם את הספר שעליו הסדרה מבוססת זה פחות מעניין אבל אם לא בהחלט מומלץ
מאוד אוהבת את ליאן מוריארטי הסופרת וגם על ריס ויתרספון וניקול קידמן שמככבות פה!

הסדרה הבאה שתפסה לי את העין היא
The Lizzie Borden Chronicles אני מאוד אוהבת את כריסטינה ריצ'י וגם פה היא לא מאכזבת!




סדרה נוספת שהתחלתי לראות ונראית משעשעת אם כי M לא ממש התלהב אבל מה אני אעשה שלי
סצנות ה Girl on girl לגמרי באות בטוב ;)
חמוד, קליל טיפה מרוח אבל בהחלט מעביר את הזמן
You, me, Her




ואחרון חביב Imposters הרבה יהודים כולל השחקנית הראשית הישראלית
קליל וכייפי 


 

בוקר של אנרגיות מעולות למרות האיכס שבחוץ אבל לפחות עלה ל 10 מעלות ולא קר בכלל...
חשבתי השבוע לנסות לחזור לרוץ אבל M בבוקר העדיף להתהפך לצד השני ולהרדם חחח
אני חושבת שאהווה דוג' טובה וכן אצא היום כשלא יהיה גשם, בכל זאת שבועיים עברו...
סוף השבוע היה נחמד ורגוע, נפגשנו עם כל מיני חברים יום אחד במסעדת בורגרים ויום אחר במסעדה איטלקית.
החיים דבש, ללא ספק :)
אחי סיפר לי שהיה במסעדת "אורי בורי" לאחרונה והם הוציאו 300 ש"ח לבן אדם...
ואו הייתי בהלם מוחלט כבר שכחתי מזה הסכומים האלו בכלל!
פה, אם אנחנו מוציאים 40 יורו לשנינו שזה 160 ש"ח לשנינו אנחנו מרגישים שהגזמנו...
אני צופה חזרה מאוד לא פשוטה לארץ :)
בשאר הזמן התעסקנו כל אחד בעניינו על הספה וככה זה נראה:



אני מימין על המחשב שלי חחח

לא מזמן מצאנו פה בר קוקטלים מעולה!!! כל כך התלהבתי שרשמתי על הבעלים ביקורת נלהבת
וכשבאנו הופתעתי לגלות שהוא זוכר אותי אבל לצערינו לא ממש מקובל פה לפנק אז...
יותר הזוי מזה אפילו שכאשר לפני כמה ימים ישבנו במסעדה והמלצר שפך עלי בירה...
אז חשבנו שיביא בקבוק חדש וישאיר את זה או שיפנקו אותנו באיזה קינוח או משהו... כלום!
הם כאלו הזויים פה, באמת...

 
ופה הלכתי ברחוב וראיתי אמרה חכמה מאוד ;)



וזו עצירה לבורגר וקפה אחרי יום התנדבות ארוך:



אז מחר אני אמורה ללכת שוב וכבר עשיתי לי פתק על העודף הרגיש שאני אמורה לתת ומקסימום אחשב במחשבון של הפלאפון ושכל העולם יחכה...

התחלתי לקרוא ספר טוב שנקרא The lights we cannot see-  Anthony Doerr וזה כתוב מאוד מעניין אבל נורא 
קשה לי להמצא פה ולקרוא על השואה... במיוחד שכל הזמן אני הולכת ורואה את הלבנים הזהובות על האדמה עם שמות המגורשים.
אמרתי ל M שכאשר אני מסתכלת על הזקנות בהתנדבות אני תמיד חושבת האם הן היו נאציות או משהו אבל הוא צחק עלי שגם אם היו נורא רוצות הן היו קטנות מדי חחח
בכל מקרה זה לא נעים... אני ממש יכולה להרגיש את הפחד שהסופר מעביר והחרדה הקיומית וזה מקשה על השינה שלי.
סרטים על השואה אני בכלל לא מסוגלת לראות בטח לא עכשיו שכל דבר גורם לי לבכות...

ואם כבר בסרטים וסדרות עסקינן:
הסדרה האהובה GIRLS חזרה לעונה חדשה!!!
אני חייבת לציין שלינה שינתה מאוד את דעתי על נורמות הגוף הנשי. בהתחלה ממש התביישתי להסתכל עליה ועכשיו אני מקבלת את זה שלא כל גוף נראה כמו של דוגמניות על שער של בלייזר וגם הן מרוטשות אז הכל תקין...
הבנתי שאני מצפה מעצמי לאיזשהו אידיאל יופי בלתי הגיוני שקיים אולי רק בסרטים וגם הוא אחרי עבודה רבה
ואפילו ל J.LO יש צלוליט... אני חושבת שמהרגע שהתחלתי באמת לאהוב ולהנות מהגוף שלי חיי המין שלנו זינקו
ו M קיבל את גראמי השנה על הביצועים שלו והשכנים עוד שנייה הביאו לנו משטרה, סילקו אותנו ושמו בלטה קטנה ליד הבית חחח 


 

ושוס היום הייתה השאלה החדשה בקב': מה אתן חושבות שאומרים עליכן מאחורי הגב ומה הייתן רוצות שיגידו?
אפשר להיות היא?? אפילו רק ליום אחד??? חחחח ;)

מה באמת אומרים: "סעאמק זאתי גם כן, מה היא חשה, שתחזור מהרילוקיישן הזה שלה תראה מה זה חיים באמת, מה היא בכלל עושה שם כל היום...." 

והייתה מישהי שרשמה שבעבודה בטח אומרים מאחורי הגב שהיא ביץ' ולא נחמדה...
זה הזכיר לי את העבודה הקודמת שלי.
הייתה בהחלט אסרטיבית, עבדתי קשה, מאוד ניסיתי לעזור והייתי סופר יעילה.
חברה שמצאתי לה עבודה באחד האגפים סיפרה לי באיזה ערב שכרות שהבנות שאתה באגף אומרות שאני ביץ' ממשאבי אנוש... נורא נעלבתי...כי באמת הוצאתי שם את הנשמה עבור גרושים...
בכל מקרה, אני מניחה שאולי יכולתי להיות לא הכי נעימה או משהו וכן הבנות העירו לי שאני נראית כועסת
(ככה אני נראית כשאני רצינית ומרוכזת פאקקק!)
היה פשוט נורא חשוב לי לדאוג שדברים ירוצו ולא יכולתי לסבול שאנשים לא עושים את עבודתם כמו שצריך
תמיש שמחתי לעזור והשקעתי אבל מפה ועד לקרוא לי ביץ'...
מצד שני... שיבושם להן חחח

טוב אז מה יש לנו היום...
על הצד החיובי:
היו כמה ימים של שמש ופרחתי, אבא שלי הסביר לי שזה גנטי ושגם הוא שוקע במזג אויר רע... נו לפחות אני לא לבד.
קיבלתי פרחים בוולנטינס!!! אני, פרחים! מ M.... או שהוא מחכים או שהוא בוגד חחחח
החמיאו לי נורא על הציפורניים וכל כך נמסתי ששבוע הבא אני צריכה לעשות לכולן בהתנדבות...
   תזכורת לעצמי להחזיק את עצמי בידיים, גם כשמחמיאים לי.
M החליט להפוך מאינטרוורט לאקסטרוורט וזה נורא משעשע, מקווה שזה בא ממקום אמיתי של
רצון ושהוא לא סתם סובל.
המאמר של M מתחיל לאט לאט לזוז ואנחנו מפחדים להפחיד אותו שרק ימשיך!!!
פתאום קלטתי שבשנה האחרונה בעזרת התקשורת הדיגיטלית הכרתי מלא חברים חדשים ואנשים שהולכים איתי       

    ביומיום כאילו הכרנו בשכונה. אני יוצרת קשרים בקלות אבל זה פשוט מדהים כמה עולם המדיה החדש הזה שנוצר       איפשר לי לעשות את זה בעוד יותר קלות וחשף אותי לאנשים פשוט נפלאים שלא הייתי סתם פוגשת ברחוב! 

     אז שלא יגידו לי שהיום הכל רחוק וקר, גיליתי עולם שלם של אנשים ובעיקר נשים מדהימות ואני ממש מודה על זה!
היום מתחיל להתארך וכבר יש אור מ 7:30 עד 17:30 ובימים של שמש זה ממש תענוג
לא בא לי לקנות כלום! נכון שזה נשמע מטומטם אבל בשבילי זה הישג אדיר!
יש לי את המשפחה הכי אבל הכי מדהימה בעולם! אני כל כך Lucky! 
על הצד השלילי:
ממש ממש רוצה לחזור לספורט וחושבת שחלק מהקפיצות במצב הרוח שלי קשורות לכך שהפסקתי להתאמן כי הייתי      חולה מצד שני אני עוד לא מרגישה בריאה לחלוטין והיום כשניסיתי להתאמן כל הגוף שלי ביקש לעצור.

   נראה לי יותר חכם יהיה להתחיל משבוע הבא ולהיכנס בזה בכל הכוח!
אתמול בהתנדבות הועמדתי שוב בקופה.
   היה ממש סיוט, היה לי בלקאאוט מספרי ארור ולא הצלחתי לענות בגרמנית, לחשב בראש עודף ברוסית, לספור כמה    אני מוציאה מהקופה בעברית וזה בזמן שעומדים מעלי שני מתנדבים אחרים כאשר אחת מהן ממש מלחיצה אותי כי      אני כולי בסרטים שהיא חושבת איזו מטומטמת אני.
   ניסיתי עם מחשבון בפלאפון אבל זה היה מסורבל ופשוט לא עבד...
   בקיצור שבוע הבא אחשוב על פתרון אני מקווה...
אני ממשיכה לכסוס- מה יהיה עם זה????
אני מתגעגעת למשפחה שלי. אני גם מרגישה כמעט מוכנה לחזור,אני גם רוצה שנחזור לפחות לתקופה לגור לידם.
   הקטע של M יש נטיה לקבל בצורה מאוד יפה מה שהוא רוצה ולי להתקפל... הפעם אני חושבת שאעמוד על שלי ו        ונחיה בעיר שלנו.

באחת הקב' היה שרשור מעולה שהלך ככה: אם היית יכולה היום לחזור לגיל 16 ולהגיד
רק משפט אחד לבחורה שהיית, מה היית אומרת?
טוב אני אף פעם ללא יודעת להסתפק במשפט אחד לצערי אבל זה מה שהייתי אומרת:
את אדירה ומדהימה, תמשיכי להקיף את עצמך באנשים שגם יודעים את זה.
גם עוד 15 שנה לא יהיה לך מושג מה תרצי להיות כשתהיי גדולה, אין טעם לדאוג לזה כבר מעכשיו. 
את תעשי החלטות טובות והעתיד ורוד, תפסיקי לחשוש כל הזמן, תנשמי עמוק ותהני מכל רגע.
על כל הביצים מצויין תאריך תפוגה, גם על הביציות שלך, הוא שם לא סתם ליופי 
אין צורך לְרַצּוֹת ולקבל את האישור של כולם, מספיק לאהוב את עצמך ולשמור קרוב את הקרובים והאהובים שלך, החיוך שלהם אומר הכל.
אף אחד לא מבקר ושופט אותך, זה הקול שלך שם בפנים, תדריכי אותו לפרגן לך, מגיע לך.
ולסיום, תסמכי על עצמך, תחייכי מכל הלב, הכל לטובה 💖

ואתמול היה פוסט נוסף ששואל: "אם היית נגיד בת 80 עכשיו מה היית אומרת לעצמך של היום"
והדבר הראשון שקפץ לי לראש היה "לפעמים חלומות מתגשמים" 
אני מקווה שיש בעתיד שלי המון דברים חיוביים, חלומות מתגשמים ודברים גדולים יותר שאני מיחלת ומקווה להם.
אבא שלי אתמול הכריז שהוא פטאליסט ואמר שהוא חושב שדברים קורים כי הם צריכים לקרות
ושזה מביא greater good בעתיד ואני מאוד רוצה להאמין לו, שלכל דבר יש סיבה ושחלומות מתגשמים...