היום ערב יום כיפור ונראה לי שהגיע הזמן שאבקש סליחה ממי שאני פוגעת בה הכי הרבה, מעצמי. אני חושבת שאם הייתי מתייחסת ככה למישהי אחרת היה לי מאוד כואב לראות את זה מהצד... אני רוצה לבקש מעצמי סליחה על שהייתי כל כך קשה וביקורתית, על ששפטתי תמיד בחומרה יתרה, על שבמקום להתגאות תמיד התביישתי וסלדתי על שבמקום להנות ממה שאני רואה במראה עיקמתי את האף וחשבתי איך לשנות. אני מבקשת מעצמי סליחה על זה שלא תמיד טרחתי להתרומם ובדרך הפלתי גם אחרים, על רגעי הקושי בהם במקום לעודד כעסתי. על חוסר הביטחון והכישרון בהם איפיינתי את עצמי ועל הפחד להודות שאולי כן יש בי משהו מיוחד. אני מבקשת סליחה מעצמי על חוסר הפרגון והקושי לקבל מחמאות גם כשבאמת באמת הגיע לי. אני מתנצלת בפני עצמי שהשוותי והתלוננתי ותמיד הטחתי בעצמי שאני פחות משהו מ... ולא השכלתי להסתכל על הצדדים החיוביים. אני מתנצלת בפני כל אותם האלו בהם קינאתי כאשר הייתי צריכה לפרגן ולשמוח עבורם בלב שלם אבל אני סולחת לעצמי על זה שלא הצלחתי וגם זה בסדר גמור. אני סולחת לעצמי על שנשברתי והייתי חסרת סבלנות כלפי עצמי ולא נתתי לעצמי מנוח. אני רוצה לקוות שבשנה החדשה אני אצליח לאהוב ולכבד את עצמי יותר, להתייחס לעצמי בסלחנות ובהבנה ואצליח לראות בעעצמי את מה שמשפחתי וחברי רואים בי. גם זאת הייתה שנה לא פשוטה מהרבה בחינות אבל הצלחתי לעבור אותה בראש מורם ולהתקדם גם אם לא תמיד זה מרגיש לי ככה. אני רוצה לקוות ולאחל שהשנה החדשה תביא לנו אושר, בריאות, שמחה והצלחה, הרבה אהבה וגם ניסים קטנים וגדולים. גמר חתימה טובה לכולם!
זה היה נראה לי קצת קטנוני לכתוב על זה אבל משום מה נראה לי שזה מעניין לתאר טיפוסים שונים שאנחנו פוגשים לאורך הדרך. היום בפינתנו "אנשים" (בכוונה לא טיפוסים כי יש לזה צליל שלילי) מתארחת מישהי חמודה. היא עבדה ב 3 השנים האחרונות עם M במשרד, בחורה מקסיקנית מאוד חמודה שקטנה ממני ב 3 שנים (בת 29 משום מה חשבתי שהיא צעירה יותר), מאוד חכמה ובאופן כללי אני מאוד מחבבת אותה. מ M הבנתי שהיא רכלנית (אבל בנינו מי לא אוהב סיפור עסיסי) ושצריך לשים לב לא לספר לה דברים אלא אם כן רוצים שהם יתפרסמו מהר בכל המכון. בגדול אין לי עם זה בעיה וסתם הייתי שמה לב לעצמי ולמה אני מספרת לה. אז היה את סיפור החבר הישראלי פה שאשתו עזבה (והיה שם סיפור שלם ומאוד מלוכלך) והוא חזר לארץ ואני נשארתי אתו בקשר צמוד ורציף. אשתו היא חברה טובה של הבחורה הזאת. אז יצא לא פעם שהיא הייתה שואלת מה קורה עם הבחור וכל מיני שאלות כאלו מגששות אבל אני לא נכנעתי ולא מסרתי ממש שום מידע גם כי אם זה לא למטרות רכילות היא יכולה לשאול אותו לבד (הם חברים) וגם כי לא ענייני ואני לא הולכת להזין את העניין שלה בזה... היא כמובן יודעת את סיפור ההפלה הראשון שלי כי היא מהמעגל היחסית קרוב בגרמניה וידעה שאני בהריון.. יש לנו עוד חברה משותפת בגילי שהתחתנה ועברה לעיר אחרת ואחרי שתפסה את מחלת הטיפוס שהתפתחה ועברה משהו ממש מפחיד, שבוע אחרי השחרור מבית החולים היא הודיעה שהיא בהריון ואמורה ללדת מתי שאני הייתי אמורה הפעם. אנחנו שמחנו בשבילה, נעצבנו בשבילנו והתקדמנו. כמובן שעל ההפלה הנוכחית לא סיפרנו לאף אחד ובטח לא לבחורה הזאת... בכל מקרה, היא ובעלה עוזבים לאנגליה וכיוון שהם מוסרים את הדירה הזמנו אותם להתארח אצלינו עד הטיסה. אני מארחת טובה, בישלתי, סידרתי טרחתי וכו'... אז היום הבחורה נשארה איתי לארוחת בוקר כאשר M הלך לעבודה.. דיברנו על כל מיני נושאים ואז משום מקום היא אומרת, "החברה X נכנסה להריון ספונטאני וממש ממש מהר, איזה קטע זה..." אני קצת נאבדתי לרגע כי מה קשור עכשיו, ההודעה של הבחורה ההיא הייתה מזמן ואין הרבה מה לפתח את הנושא מה גם שדיברנו על זה יומיים לפני כן כשהיא קפצה אלינו ואיכשהו זה התגלגל לשם.. אמרתי כמובן שאני מאוד שמחה בשבילה, שאלתי מתי הלידה (במרץ אלא מה) ועזבתי את הנושא. התחושה שלי הייתה שהיא ממש ממש רוצה לדבר ולרכל על זה ולראות מה אני חושבת... עכשיו בהגיון בריא, את לא יודעת שעברתי עכשיו הפלה וזה גם לא משנה, מבחינתך אנחנו לא מצליחים כבר שנתיים אחרי ההפלה הקודמת איזה מין חוסר רגישות להתחיל לחפור לי על זה, וגם מה אני אמורה לענות לך בדיוק? וגם לפני יומיים העלת את זה כבר מה את רוצה שאני אגיד על זה עכשיו? בכל מקרה הרגשתי שהיא מנסה להוציא ממני תגובה כלשהי, משהו מעניין לא אדיש מדי... ואני חושבת לעצמי בשביל מה? מה מעניין אותך מה יצא לך מזה? הרי היא לא איזו צעירונת תמימה שלא מבינה כמה זה כואב ומסובך אז למה לחפור בצלקת הזאת? פייר קצת הופתעתי, אני זוכרת את הניסיונות האלו שלה עם נושאים אחרים אבל בנושא כזה רגיש? אני ממש מחבבת אותה אבל התכונה הזאת מאוד מורידה לי ממנה ואולי אני קטנונית אבל בשביל מה לך ללכת לשם?
נזכרת ששכחתי לספר :) אז יש כרטיסים בכיוון אחד!!! 28.12.17 אנחנו חוזרים הביתה!!!
חפרתי את האינטרנט עד שדודה שלי עזרה לי למצוא פתרון לכל המזוודות שלנו ויצא יחסית לא יקר ונוח. יותר קרוב לתאריך נחליט כבר אם להשכיר רכב בשדה ולנסוע ישר לצפון (אנחנו מגיעים ב 2:20 ביום שישי) או שלנסוע לישון אצל חמותי ונראה משם.. אני מעדיפה לסיים עם הכל ישר ולקחת את הדברים לצפון כך שאחר כך נתםנה לעניינים שלנו. אני פחות אוהבת לעשות דברים בשלבים וזה נראה לי סתם מסבך.. גם אח של M חוזר או יותר נכון במקרה שלו עולה לארץ עוד איזה שבוע ויהיה להם ממש איחוד משפחות. הם לא חיו כולם באותו המקום באיזה 15 שנים האחרונות ואני מקווה בשבילם שהאיחוד הזה יעשה טוב לכולם. הסכם העבודה של M מסתיים בסוף ינואר אבל כיוון שנורא רצינו לחגוג נוביי גוד בהרכב מלא החלטנו לחזור בסוף דצמבר. כבר כתבתי לבעלת הדירה ואני מאווודדד מקווה שעניין העברת הדירה והחזרת התשלומים שהיא חייבת לנו יתבצע מהר ובקלות. התחלנו כבר קצת להתווכח בנוגע למיקום החזרה שלנו, אני רוצה צפון כי יש לנו שם דירה שאנחנו יכולים לגור בה כמעט בחינם ו M חושב על מרכז כי יהיה יותר קל למצוא שם עבודה (רק שוכח שההוצאות שם שונות בהתאם..) בכל מקרה הפעם החלטתי להיות חכמה ולא לריב על זה כי אנחנו רבים וזה ואז בסוף נוצרת אפשרות שלישית ויחידה וכל הדיונים הללו היו מיותרים אז אני לא מתעסקת בזה יותר מדי, נחיה ונראה... כן כבר מגרדות לי הידיים לעצב את הדירה בצפון ולחיות קרוב להורים לשם שינוי אבל נראה הכל פתוח. אחי אמור להגיע עוד חודש להתארח אצלי, זה ממש נחמד! האמת שאני מאוד אוהבת לארח ואותו גם אפנק כי זה אח שלי המתוק!!! היום ומחר מתארחים אצלינו זוג חברים מהמעבדה של M. הם עוזבים עוד יומיים לאנגליה ואנחנו עזרנו להם אתמול לצבוע את הדירה כי הגרמנים נוראאא פדנטים והכריחו אותם לצבוע מלבן ללבן כולל רדיאטורים ודלתות, לפרק ולהוציא מטבח ועוד מיני שטויות לכן M מקווה שאת הדירה שלנו נעביר לחברים שלא יכריחו אותנו לבצע שום שינויים קטנוניים... אני בעד כל עוד הם יקנו את מה שבדירה ומאוד מקווה שלא אצא פראיירית כי זה כואב לי בלב ממש! אין קשה לי לצאת פראיירית ושמישהו יגיד ואי ואי איזה דיל עשיתי עליה... עדיין נזכרת באוטו החמוד שלנו שמכרתי במהלך המלחמה בחצי מחיר :( ואם כבר מדברים על מכוניות תספתי רגע ממש יפה, אפשר אפילו לראות את הכלה מתאפרת מאחור
כינוי:
JRB
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
