אחרי שבוע שלם עמוס בעבודה אין כמו להתעורר בבוקר ביום שבת, לראות שהשעה לקראת 12 בצהריים, ולדעת שאין לי לאן למהר.
השבוע האחרון פשוט זחל, עבדתי כול יום ואחרי שבעה חודשיים אני מתחילה להבין שאני צריכה לחפש תחום עבודה אחר. הגוף שלי כבר מזמן קורס, הגב נשבר כול יום מחדש והזרועות כרגיל מתנפחות אחרי כול משמרת.
בכללי בזמן האחרון אני מרגישה נורא אבודה. מאז שחזרתי מחו"ל אני לא מצליחה למצוא את המקום שלי. הדבר היחיד שנמצא אצלי בראש הוא כסף, איך אני משיגה כסף ואיך לעזעזל אני אגמור את החודש עם העשר אגורות שיש לי בחשבון.
אף פעם לא חשבתי שתיהיה תקופה בחיים שבה הכול יסתובב סביב כסף. תמיד אמרתי שזה משהו בא והולך, אבל עכשיו כשאני צריכה לחסוך ויש לי מליון תוכניות וחלומות לעתיד - אני מבינה שטעיתי.
אבל נחמד לדעת שאני לא לבד בזה, אפילו בעבודה החדשה כול הבנות עסוקות בזה בדיוק כמוני. כנראה שזה חלק מהחיים האמיתיים - לא להירדם בלילה בגלל מחסור בכסף.
חוץ מהעניין הזה החיים שלי דיי עומדים בואתו מקום. אני נורא מתגעגעת לעבודה הישנה שלי. אני מבקרת אצלם הרבה, למרות שהרוב כבר עזבו עדין יש לי צביטה בלב כשאני רואה את החברים שעדין שם.
ביום שישי סיימתי משמרת והלכתי לבקר אותם, ואין מילים לתאר כמה כיף לקבל חיבוק מידיד שלי, חיבוק כזה חם ואוהב שמזמן לא קיבלתי.
אני מרגישה שהתמזל מזלי להכיר קבוצת אנשים איכותית ומדהימה כזאת אבל היום החיים החברתיים שלי קצת עומדים. כול החברים עסוקים בבעיות שלהם ובחיים שלהם וקצת בא לי להכיר אנשים חדשים וזה לא קורה. בא לי להכיר עוד חבר'ה כמו החבר'ה שלי שהפכו למשפחה.
אתמול, שישי, נשארתי בבית. זה באמת לא קורה הרבה, תמיד אני מוצאת את עצמי איפשהוא אבל אתמול אפילו לא ניסיתי לצאת. אני מוקפת אנשים בזמן האחרון, כול הזמן מסמסים או מתקשרים ורוצים להיפגש ולצאת ולעשות משהו,
אבל אין לי כוח בזמן האחרון, לא כוח ולא מצברוח. ובודדים האנשים שאני באמת רוצה לראות ולדבר איתם.
חזרתי לקרוא. ואני נורא כועסת על עצמי שלא נגעתי בספר כבר דיי הרבה זמן. זה תמיד היה מקום המפלט שלי כשמשהו לא הסתדר בחיים האמיתיים. והינה כבר סיימתי ספר אחד בכמה ימים בודדים וזה באמת עושה לי טוב.
מנסה לחזור לעיסוקים שעושים לי טוב, אפילו יש לי תוכניות לעצב את החדר מחדש.
עוד חודש אהיה בת 20, מחליפה קידומת וזהו- באמת כבר לא ילדה קטנה. לא מאמינה שהגעתי לגיל הזה כול כך מהר ולא יודעת אם אני באמת מוכנה לזה... מקווה שיהיה בסדר, אני אסתדר איכשהוא.
אז שתיהיה שבת מנוצלת במנוחה ושבוע טוב מלא אושר,
לונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Hometown glory