אז עברו כמה חודשיםטובים מאז שעידכנתי.
האמת שאני לא מצליחה למצוא זמן ליותר מידי דברים בזמן האחרון, וככה הבלוג הדרדר בסולם העדיפויות שלי עד לתחתית.
אבל חשבתי לכתוב פוסט ולהראות סימן חיים.
אז המון השתנה בשנה האחרונה. וכמה שהיה גיהנום רציני לחזור לארץ מקנדה, אני חושבת שצלחתי את המסע הזה דיי בהצלחה.
זה לא שהכול הסתדר פיתאום והחיים בארץ מלאים בכל טוב. זה פשוט שהבנתי שכול שביל בחיינו הוא מסע, שצריך לעבור.
אז אחרי שחזרתי לארץ בפברואר של שנה שעברה- מרוסקת פיזית ונפשית, אני זוכרת שהאביב שעבר היה מלא בדברים רעים. התרפצות של חרדות, מצבי הפיזי היה בקרשים, ובואו לא נדבר על המצב הנפשי. תקופה חשוכה נורא, שבמבט לאחור אני דיי גאה שעברתי.
אני זוכרת שלא הצלחתי למצוא עבודה חודשים ארוכים. המצב הכלכלי התחיל ללחוץ, היאוש גבר... מצאתי את עצמי סגורה בבית רוב ימי השבוע, עם משאלה של 'להעלם' ולא לדאוג לשום דבר.
אבל השנה האחרונה הוכיחה לי יותר מהכול שבסופו של דבר אנחנו נמצא את עצמנו בדיוק במקום בו אנו אמורים להיות - לא משנה כמה זמן זה ייקח.
*אז אני עובדת כבר דיי הרבה זמן בגן חיות. עבודה דיי מוזרה אם תשאלו אותי, אבל לגמרי ממלאת את הלב.
כבר שכחתי מה זה לקום שבוזה לעבודה, או לחכות לסופש בטירוף כי אני סובלת לקום כול בוקר לאותו מקום.
* סיימתי קורס של הדרכת כושר, שרציתי לעשות במשך שנים. והאמת היא שאני בכלל כבר לא בטוחה שאני רוצה לעסוק בזה.
*הכושר האישי שלי מגיע לשיאים חדשים, ואני נוראשמחה שהצלחתי להחזיר את הגוף שלי למה שהוא היה (ואפילו יותר.)
*עשיתי כמה רכישות וקניות של 'אנשים בוגרים', וזה כיף מסוג אחר.
*השנה אני בטח אעבור מהבית של ההורים, ואתחיל לגור לבד.
*עדין יש לי חרדות. אבל היום אני מבינה שזה בסדר ואפשר לחיות עם זה.
אז מה איתכם חברים?
מה השתנה בחצי השנה האחרונה?