פתאום נורא מוזר לי שאני המבוגר האחראי
ובכללי מבוגר
פתאום צריך לעודד את ההורים
ולהרגיע את אמא
ולדבר עם אבא על כל מיני דברים
ודיבורים על העתיד
ולהרגיע את אמא
וגם להרגיע את זאב שלא יתרגש מהנודניקיות של אבא
ואז להרגיע את אמא שלא תתפרץ על אבא רק בגלל שלא קנה משהו קטן
כי ביג דיל הוא יקנה מחר
ואז לדאוג לבית
ולכלבים
ולאחים של זאב
ולזאב
מסכן שלי
ומצד אחד עייף להחריד
יש תחושה כאילו יש לי איזה OCD או כל דבר שקשור לכפייתיות כלפי משהו
לא מסוגל לראות בלגן
או לכלוך
או שמישהו מדוכדך
קשה לי לישון בלי לסתום את האוזניים
כי השמיעה שלי מתחזקת כשאני מנסה לישון
הכל חייב להיות מתוקתק
מוזר להרגיש עכשיו פרפקציוניסט כשהייתי פעם מוכן לישון בתוך ערימת בגדים מלוכלכים בכיף
אף פעם לא זכיתי להיות המרדן
זה שכולם היו צריכים לדאוג לו
ושההורים נלחמו איתו
הייתי ילד נוח
לא בלגניסט
אחלה של ילד דווקא
אבל מאוד בודד
החיים שלי התחילו מאוחר
קצת חבל לי שלא זכיתי לזה
לא יודע כמה זה מתאים עכשיו כי אני במערכת יחסים ורציני ודי זה כבר לא בית ספר
אבל לפעמים פשוט מתחשק
לעשות שטויות
לרקוד להשתולל לצייר להשתכר לעשן לעשות שטויות לחוות חוויות לריב לצעוק לברוח מהבית מהחיים מהכל , מהשטויות
לא יודע
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Dark Narcissus
