החלומות שלי הופכים אט אט מורכבים יותר ויותר נסבלים, מכר שאל אותי בדיעבד בשיחה אם אני חולם חלומות צלולים.
עניתי שעל אף שלעיתים זה מרגיש ככה, כשאני קם זוכר את זה כזכרון. כמו משהו שקרה בעבר ולעולם לא ישוב.
ואז שאל אם חוויתי שיתוק שינה אי פעם, צחקתי ואמרתי שלא תמיד אפשר לדעת אם זה שיתוק שינה או חלום ממש הזוי.
שליטה אין לי בחלומות שלי, גם לא מחפש שם. את השליטה שומר למימד העדכני שמתעורר אליו.
_
הנשמה זועקת לתחושת מיצוי עצמי ואין איך. אולי משהו במראה? קעקוע? סגנון לבוש? שינוי סגנון חיים? לגור באוהל כרגע נשמע דווקא אחלה
_
חבר טוב מתברר כחצי דלוק על סיס... זה העלה בי קצת עצבים. וקנאה ברורה. ידוע שאני מקנא בה.
קרה שידידים/ות התאהבו בי בשלב כלשהו או מינימום חשקו בי לאיזה סטוץ סוער חד פעמי/רב פעמי.
קצת עצוב לקנא בזה הא? כשיש לי את הדבר הכי יפה שהיקום ברא שקם לצידי כל בוקר.. (ומוציא אותי מדעתי לפעמים )
כמובן שהיא מסכנה, זוכר את העמדה שלה. כשפתאום החברים רצו להיות יותר מזה, ותכלס מהנקודה הזו קשה לחזור- כמו פלוט טוויסט בספר. מפה העלילה כבר לא תחזור להיות כמו קודם.
ואם כבר דברים שלא חוזרים להיות כמו בעבר
מתגעגע ללרקוד
לצאת ולרקוד
לחזור עם שרירים כואבים ותפוסים