חייו של נשוי דתי-לייט

 

כפי שסיפרתי בעבר, מניע מרכזי הוא בריחה, הדחקה, נחמה , You name it. אישית אני מעדיף נחמה. אני חי במציאות של כאב. קשר מעין זה מהווה הסחת דעת טובה מחיי העולם הזה. אני מתקשה להזכר בחוויות אחרות שעברתי (יותר מוסריות או פחות), אשר יש להן השפעה דומה.

 

כמובן שגם לסקס יש כאן תפקיד מפתח. לחוקית ולי יש, אם לומר בעדינות, צרכים מיניים שונים, ובהכירי היטב את הנפשות הפועלות, הם בלתי ניתנים לגישור. לא נראה לי שייעוץ מקצועי יכול לשנות משהו במקרה שלנו.

 

התמונה אינה שלמה בלי להזכיר סיבות נוספות כמו רצון לקבל מחמאות ולהגדיל את האגו, להרגיש יותר צעיר בחברת אישה צעירה, וסתם לשבור שגרה. אבל אלו למען האמת סיבות של בדיעבד. 

 

לגיל במקרה הזה יש תפקיד מדרבן. שכן אם לא עכשיו אימתי ? כשאצא לפנסיה ?... חוויות מהסוג הזה עדיף לעבור כל עוד כוחי במותני, תרתי משמע.

 

ולכל המגיבים, תנסו להתעלות מעבר לקלישאות, וכן, מותר גם לפרגן.

 

שבת שלום