חייו של נשוי דתי-לייט

גם הפוסט הזה נכתב בתגובה לפוסט אחר שנתקלתי בו, ועוסק בסוגייה המפורסמת של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

הכותבת הצעירה מספרת כי שנים רבות היא נמנעת מהנאות העולם הזה, מתוך אמונה ששכרה מצפה לה מעבר לפינה, בדמות חתן ירא שמים כמותה. אלא מאי ? השנים נוקפות ודבר לא קורה ובנתיים נפשה יוצאת להבלי העולם הזה. היא רואה כיצד בחורים בני גילה אשר נטשו את דרך הישר, נוחלים הצלחה וליבה נחמץ. היא מייחלת לאות קטנטן מהיושב במרומים, אשר יעיד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי היא צועדת בדרך הנכונה, והקרבת הנאותיה על מזבח האמונה, לא נעשת לשווא. 

 

תשובתי אליך מנסה לתקוף את הנושא בדרך שונה, ומאפשרת לך ליפול על גן עדן גם בדרך קיצור. נשאל את עצמינו מיהו צדיק ומיהו רשע ?

החרדים צדיקים ? החסידים או הליטאים ? ואולי החרדלים ? הכיפות הסרוגות ? אולי בכלל הרפורמים או הקונסרביטיבים ? או סתם עמך ישראל המסורתיים ? ואולי כל יהודי שעושה טוב לזולתו הוא צדיק בעיני בורא עולם ? תפיסתי היא שאין לאיש מונופול על היהדות ולכן כל התשובות אפשריות.

 

כשהיינו צעירים, ראינו את העולם בצבעי שחור לבן. כוחות האור נלחמים בכוחות החושך, יש אנחנו ויש הם, צריך לתפוס צד ולהלחם על דעותך ללא פשרות. גם את בחרת בצד מסוים וזה טבעי. אבל עם הזמן מבינים, שהחיים הרבה יותר מורכבים ממה שנדמה לנו והאמת אינה נחלתו של צד אחד.

 

אם היית מספרת כמה טוב לך במקום שאת נמצאת בו, הייתי גוזר על עצמי שתיקה. אבל עובדתית רע לך שם ואת סובלת. לכן, המלצתי אליך להיות יותר פרגמטית. הביטי סביבך ושאלי את עצמך על מה קשה לך לוותר ואיזה סיפוקים את מוכנה לדחות לעתיד. עשי לך רשימה כזאת וחלקי אותם לטווח קצר בינוני וארוך, והתחילי בהדרגה לממש, את אלו המופיעים תחת הכותרת של הטווח הקצר. זה לא יעשה אותך פחות צדיקה, כפי שעד היום לא היית באמת מוטרדת ממה חושבים עליך, למשל, החרדים. זה רק יגרום לך להיות יותר שלמה עם עצמך,מפוייסת ומאושרת. היש דבר נעלה מזה ?