משפטים שחברים ואנשים קרובים אליי אמרו, שנותנים לי מוטיבציה להמשיך:
- - "את אולי לא רזה אבל גם לא ממש שמנה" (ידיד, מנסה לנחם אותי ולא ממש קולט מה הוא בעצם אומר)
- - "את ילדה די מוצקה" (אמא של חברה שלי מהיסודי, י')
- - "אבל את לא נראית אנורקסית.. לאנורקסיות אין ציצי ותחת, לך יש" (ידידה שלי, נ')
- - "אם את לא אוכלת, איך זה שעדיין יש לך שומנים?" (אותו אדם אמר את זה כמה פעמים בוריאציות שונות)
- - בכיתה ז' הידיד הכי טוב שלי היה קורא לי "בטטה" כשם חיבה
- - ידיד שלי א' ניסה להכריח אותי לאכול אחרי יומיים צום בטיול השנתי. ידיד אחר שלי שאל 'למה? היא לא אנורקסית או משהו'. א' ענה שאני בדרך והידיד השני אמר "אבל היא נראת.. בסדר" (הוא אמר את זה בהרמת גבה ונגע לי קצת בבטן בצורה שגרמה לי להרגיש כל כך, כל כך שמנה)
ולצערי יש עוד כמה אבל כואב לי לכתוב אותם. זה יספיק לבינתיים.