דברים טובים באים באריזות קטנות כשהשמיים ייפלו עליי כמו גשם של צרות אתה תחייך אליי,תגיד שזה הזמן לחיות. |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | |
| 2/2013
פחד חברתי/חרדה חברתית: יש כ"כ הרבה להגיד לאנשים שאתה מפחד מהם...
יש כ"כ הרבה להגיד לאנשים שאתה מרגיש בנוח איתם,אבל אתה עדיין מפחד שיקרה משהו אם תגיד להם מה אתה באמת חושב ומה שאתה באמת מרגיש.
הפארנויה שאתה חיי בה.
הם עושים לך פרצופים שמרמזעם על זה שהם שונאים אותך,הם מתלחששים ולא רוצים לשתף אותך ואז ישר אתה יודע שמדובר בך ושכך הלחשושים והצחקוקים כאן...הם עליך.
מגיע שלב כלשהו שאתה חושב לעצמך
עמוק עמוק בלב: " זה לא עליי! אולי זה רק בראש שלי".
אבל אתה לא באמת משוכנע.
החרדה משתלטת עליך כבר בכל דרך אפשרית. הגוףהרועד ואתה לא יכול לעצור אותו.
הדופק מתחיל להגבר ולהתחזק.
הדמעות בגרון מחניקות אותך. הלב שלך יהרוג אותך בסוף והמוח שלך מאכחל אותך כאפות,אתה מנסה להושיט יד לכיס כדי להוציא את ה-2 מלגרם קלונקס אבל אתה.מפחד שאם יראו אותך ישר יבואן בשאלות.
בשלב שאני נמצאת בו היום,אני כבר יודעת איך עם חרדה.
החרדות הרבה פחות,אבל יש הבדל בין חרדה לבין פחד.
בפנימיה שאני נמצטת בה,אין בנות
לחיות רק עם בנות זה לא כמו לחיות עם בנים.
לפחות ככה אני רואה את זה.
אני מפחדת להגיד מה אני מרגישה בפנימייה.
אני מפחדת להגיד "לא" לבנות שמבקשות להלוות ממני משהו.
אין מי שיעזור לי כטן להלחם על שלי,אין צי שיעודד אותי,אני לבד.
| |
| |