דברים טובים באים באריזות קטנות

לפני כמה ימים חזרתי לפנימיה מהסופש החביב שהייה לי בבית.

כשחזרתי בית הספר חברה טובה שלי שאיתי בפנימיה לחשה לי באוזן שייש לה סמים חוקיים ושאלה אם אני רוצה לעשן איתה ... 

אז ככה , אני נגד סמים . סמים זה חרא! חוץ מי העובדה שמוח שלי יכול להדפק מהסמים אני גם לא רוצה לצאת כמו אבא שלי , שעבר גמילה , והמוח שלו נדפק מהסמים.. 

ולא , אנשים לא תמיד חושבים לפני שהם עושים דברים , אז עישנתי איתה... 

אכלתי סרט רע ... הגוף שלי רעד הרגשתי כאילו אני הולכת למות , וההשפעה של הסם עברה לי רק אחרי יום במקום אחרי שעתיים ... !! 

המדריכות שמו לב שמשהו לא בסדר איתי ואם עוד שלוש נערות שעישנו איתנו , וככה תפסו אותנו . 

השעו אותי לכמה ימים ואמא באה לאסוף אותי.. הבעיה , לא איכפת לי מאיך שאמא  שלי תגיב , גם לא איכפת לי שתבכה כי זה לא שאני לא בוכה בגללה בכל יום על זה שהיא לא פה בשבילי . אבל פחדתי מאיך שאבא שלי ירגיש . 

לא רציתי לחזור הבייתה , ובדרך הבייתה מהפנימיה אבא שלי התקשר לאמא שלי ורצה לדבר איתי .. פחדתי. כמו איזה סומה התחלקתי לצחוק לו בטלפון ואז בכיתי לו שאני מרגישה אשמה , שעד שהוא ואח שלי הגדול הצליחו להגמל מהסמים אני עשיתי מה שהם עשו . הוא לא הגיב נורא כמו שחשבתי , הייתי בטוחה שהוא ירים עליי יד או משהו , אבל הוא אמר שזה בסדר ושהוא מקווה שאני לא יעשה את עוד הפעם , הוא אמר שגם הוא עשה את זה , הוא הודה שהוא חשף אותי לשטות הזאת והוא שאל אם הייה לי כיף לנסות . סיפרתי לו כמה סבלתי ושזה לא עבר לי והוא אמר שכנראה סבלתי מהתקף פרנויה קטן והלם , הוא אמר שבמפשחה שלנו לא מגיבים טוב לסמים , שאנחנו גם ככה דפוקים נפשית וזה לא ממש עוזר לנו . הוא צודק . אני לא יכולתי להסתכל לו בעיניים , הרגשי מטומטמת . 

ועכשיו בצד השני יש את הסיבוך אם הפנימייה . 

הם חושבים שאני עושה סמים באופן קבוע והם ממש לא מאמינים לי  שזה פעם ראשונה שלי שאני נוגעת בסמים . 

הם גם רוצים לדבר איתי על הבעיה שלי אם אלכוהול . (כן , יש לי בעיה אם אלכוהול) .. 

ביום חמישי יש לי שיחה עם הפנימיה וההורים . אני לא יודעת מה הולך להיות , אני מקווה שלא יעיפו אותי , כי אחרי הפנייה הזאת השלב הבא יהיה מוסד סגור  . \: 

כל תקופה טובה שייש לי , איך שהו גם אותה אני מצליחה לדפוק ...