דברים טובים באים באריזות קטנות

אני בטוחה שאפשר לתקן גןף מצולק , אפשר להעלים כל סימן לכל צלקת .

אבל אם יש משהו שאני בטחה שכמעט לא אפשרי זה לתקן נפש מצולקת .

אני חושבת שההפרעה של הפגיעות העצמיות והסדיזם מזוכיזם התחיל בגיל צעיר יחסית...

אם זה בקטן , בללחוץ על סימנים כחולים שניהיו לך בברך כי נפלת כשברחת מהעולם האכזרי שאה נמצא בו , או אם זה לנשוף את השפה בלי להשים לב שנוזל לך כבר דם אתה נהנה מזה . אבל , מתי ניהיה לך ברור שמשהו כבר לא ככ בסדר בסיפור הזה ?

כשאתה מוצא את עצמך בגיל 12 עם דו-קוטביות מטורפת , עם סכין ביד , ברגל , או בכל מקום אחר בגוף שבא לך לצלק בקגע שאין לך מה לעשות כי אתה מרגיש חסר אונים ותסכול . 

וא כשההורים שלך מכריחים אותך ללכת לפסיכולוגית שממש לא באה לך בטוב ... אתה יושב בחדר שלה , במשך 45 דקות שבהם אתה פשוט סותם תפה .. ומחכה רק שה 45 דק המסכנות האלה שאבא שלך משלם עליהם 500 שקל יסתיימו כבר , ושהפסיכולוגית תגיד שטיפול פעם בשבוע לא מספיק וצריך פעמיים בשבוע להפגש .

דו-קוטביות יכולה לתסכל לפעמים .. אבל זה גם יכול להיות חלק מהשגרה .. 

הנטייה לשכוח דברים כשאתה בהיי , או להיות מטושטש כשאתה מדופרס , ואין לך מושג מה עובר עליך , מנסה להזכר בכח מה עשית אתמול ... ולמה פאקינג יש לי עוד חתך על היד ?!... 

יש המון הסברים לדברים האלה ... 

בלה בלה בלה , טאומה .. בלה בלה בלה , הדחקה . בלה בלה בלה ... אין לי כוח לכל האבחונים של הפסיכיאטרים... 

אבל לחיות עם זה כבר 3 שנים .. בשלב מסויים זה כבר מתחיל להיות משחק משעשע ... 

זה כבר חלק מהסדר יום שלך .. לאט לאט אתה נכנס למיינד פולנס ושם לב לעצמך , אתה שם לב שאתה מדופרס ונלחם עם עצמך לא לפול לתהום הענקים שמחכה לך בשכיבה במיטה כשאתה מסתכל על התקרה  .. אתה מנסה לברוח מהדיפרסיה .. וכשאתה שם לב שאתה בהיי ... אתה פשוט זורם עם זה ... בסופו של דבר הרי אני אפל עוד פעם לדיפריסיה אז לפחות אני יהנה מההיי הזה שאנשים לוקחים סמים בשבילו ... 

irom maiden - fear of the dark ... 

שיר חביב ביותר כשאתה במצב היי ... 

זאת ההתחלה .. מחכים לי פה עוד פוסטים שבהם יהיה לי המון דברים לשפוך... 

"good bye blue sky , good bye blue sky"